מישהו קרא "חיים קטנים"?

לי אישית זה לא כל כך הפריע, עם זאת מאז שאני קטנה קראתי מלא ספרים שנחשבים 'מצלקים' אז אני לא יודעת לומר לך איך זה ישפיע עלייך. הכל תלוי בך בסופו של דבר. תמשיכי לקרוא ואם את רואה שבשלב מסויים. זה מטריד אותך יותר מדי אז תעצרי.

שואל השאלה:
אני בעמ 370 בערך. זה נראלי שלב מאוחר לפרוש בו אבל אני ממש מפחדת.
אגב לדעתי הספר ממש מעניין, היא כותבת כל כך יפה על מערכות יחסים ועל החיים.
עוד שוקלת אם להמשיך לקרוא..
שמעתי מלא ביקורות קשות

חושבת שהוא ספר טוב, קשה. אבל מאד טוב.
אהבתי את זה שהיא לא שמה פילטר בתיאור שלה,
איך שהיא כותבת בכללי. אישית כן בכיתי.
אם יש לך לב חלש לא ממליצה לקרוא אותו.

^ העמודים הראשונות סבירים, אבל ככה זה בכמעט כל ספר, את קוראת את ההתחלה כדי לדעת איפה כל דמות עומדת, מה הרקע שלה. את נכנסת לזה.

וואי פליז תגידי לי אם זה משעמם כמו העמוד הראשון, אמרו שהספר ממש יפה אבל העמוד הראשון פשוט היה משעמם בטירוף

לדעתי זה ספר מאוד קשה לקריאה, מאוד. אני לא מבינה איך אנשים יכולים להגיד שהוא לא, אבל אני מניחה שכל אחד עם הסטנדרטים שלו. הסופרת מאוד מגזימה עם התיאורים, היה אפשר להוריד איזה 200 עמודים של כל הגרפיות שהיא כותבת וזה היה הרבה יותר טוב. זה הרבה יותר מסתם עצוב זה פשוט מטריד ברמות, לא חייב להיות כאלה גרפים בשביל לגרום לאנשים להיות עצובים. אין לספר ממש פואנטה חוץ מלגרום לדמויות לחוות דברים נוראים. עם זאת, מאוד נקשרתי לדמויות, והסופרת כותבת מדהים אי אפשר להתכחש לזה. קשה לי להגיד שאני ממליצה עליו אבל הוא מאוד מעניין, זה פשוט מרגיש לי חסר פואנטה לקרוא כמעט 900 עמודים רק של סבל וכאב וטראומה שהדמויות חוות, והסוף מאוד מאוד עצוב. הדבר שהכי אהבתי בספר והסיבה שאני עדיין מאוד אוהבת אותו זה הדמויות והחברות בינהם, כל דבר מעבר פשוט היה נורא.
תמשיכי אם את חושבת שאת מסוגלת, אבל באמת אם זה מתחיל להיות לך קשה מדי תפסיקי. לקרוא אמור להיות מהנה ואין טעם סתם לסבול, זה לא שווה את זה.