שלום מה ניתן לעשות אם ער"ן מסננים אותי והרווחה מנפנפים אותי?

מה קרה??

לפנות לעובדת סוציאלית/יועצת/מחנכת/מדריכה

לדבר עם ההורים. מורה. או מישהו/י שאת סומכת עליהם ואת יודעת שהם יכולים באמת לעזור לך. ולצרכים שלך.
בלי שום קשר קודם נצטרך להבין בערך מה קרה ומהי הסיבה. (כמובן את לא חייבת לספר, רק אני מניח את זה כאן)

נ.ב,
ערן לא יכולים לעזור ברמה מקצועית, הם רק עוזרים נפשית. (וזה גם לא וואו) הם לא תחליף לייעוץ מקצועי אמיתי. אין להם סמכות לזה. הם אנשים רגילים שרק מתנדבים. אז אל תתפסי עליהם בתור משהו יעיל..

יועצת בבית ספר? היא תמיד מעבירה הלאה גם כשמבקשים שלא אז תנסי

אז זה הפרצוף האמיתי של ערן

מניסיון, זה מה שערן עושים. אנחנו מתקשרים אליהם או כותבים להם והם פשוט עונים ב "מצטערים יש לנו מקרים דחופים יותר כרגע." באמת שזה ככ מאכזב שאני לא סומך עליהם יותר. בזמן הזה בבקשה אל תפגעי בעצמך, תדברי עם מישהו, תנסי להירגע, הכל יהיה בסדר. אם יש לך מסגרת עזרה מקצועית תקבעי תור עם הפסיכולוג/ית או הפסיכיאטר/ית ותגידי שזה דחוף. אם המצב ממש גרוע תסעי למיון פסיכיאטרי, יש אחד בנס ציונה.

עמותת סהר:)

יש את עמותת סהר:)

יש גם את עמותת סהר

היי לך אנונימית יקרה,
קוראת את הפוסט שלך והתגובות שאחריו והיה לי חשוב לכתוב למרות הזמן שעבר.
כבר מהתמונה שבחרת ומהמילים שכתבת יכולה לשער שאולי את מרגישה נטושה בים סוער של רגשות קשים. לא יכולה לתאר לעצמי את אובדן האמון והדחייה שודאי עולה בתוכך ברגעים האלה שאולי נראה שאין מי שמוכן לעשות מאמץ ולהקשיב. ממה ששיתפת בולטת ההרגשה שגם כשיש מערכת שאמורה לעזור במשברים ומצוקות מתעוררות בך ספקות שאולי אלה רק הבטחות שקריות שישאירו אותך שוב בודדה.
אני משערת שאחרי חוויה כזו קשה מאוד לתת אמון מחדש ולא לנטור טינה למי שהבטיחו להיות שם עבורך, מהסיבה הזו זה לא מובן מאליו שבחרת בכלל לכתוב ולשתף כאן את תחושותייך.
יקרה, הלוואי והייתה לי דרך קסם לתקן את הכשלים בכל המערכות הרבות שסובבות אותך, אבל אולי לשתף מישהו קרוב שאת בוטחת בו יצליח להקל טיפה מהעומס והכאב.
חוץ מזה, אני רואה שהרבה הפנו אותך אלינו, אז אני גם רוצה להזמין אותך לצ'אט האישי והאנונימי של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). אחד המתנדבים שלנו יהיה שם להקשיב לכל מה שתבחרי לשתף, מבלי לשפוט, לתמוך בך, ואולי לנסות לחשוב יחד איתך מה יכול לעזור לך כרגע.

שלך,
מתנדבת סה"ר