יש לי דיכאון וחרדה חברתית לא מאובחנים אבל בטוחה מאה אחוז שמש לי ואני גם בצבא

ממליץ ללכת לפסיכולוג לבדוק את זה. חרדה חברתית זה מאוד קשה. לבנתיים נשימות עמוקות ואוויר צח, תנסי ליצור קשר עם אחרים

שואל השאלה:
למה שלא ישימו עליך? ועליי כן שמו והקפסית אמרה שאני במצב לא טוב..

שואל השאלה:
אנונימית דיווחתי עלייך יממורמרת עאלק אומרת לי מה לעשות ומה הקשר אם אני במצב באמת גרוע אז מה למה שלא ישימו עליי? קצת טאקט את גם כן בלי שכל אין דאגות ולא רק שאין לך שכל אין לך גם לב איל שאת מדברת לאנשים

שואל השאלה:
ואין לי פטור יא א*בלה בלי שכל

שואל השאלה:
כן תודה וכן בהתחלה זה לוקח זמן וזה גם תלוי איך אתה מתפקד ואיך הקבנית רואה אותך.. אם יש לך חרדה חברתית אז אתה מחוייב להסתכל למטה כל הזמן ולהתעסק עם האצעות כל הזמן ואם יש לך דיכאון אז אתה מחוייב להיראות חיוור מבכי ומוזנח.. וחוסר תיאבון עד כדי כך שאתה בקושי אוכל אבל בלי להגזים וגם שאין לך חברים בכלל.. וכל מה שכתבתי לך זה חלק מהדברים שיש לי באמת.. אבל אם אתה רוצה להקצין את מצבך בשביל פטור מהיר אז זה זה.. תראה התדרדרות במצב כל פעם ובימים לפני הקבן או הפסיכיאטר תישן קצת ממש בשביל להיראות לא טוב..
אבל באמת כל מה שכתבתי זאת אני באמת ויש לי חרדה בלילה שגורמת לי לא לישון הרבה..
בהצלחה גם לך :)