לא להצליח לאהוב נובע בגלל כאב שאותו אדם עבר??

כן.

הרבה פעמים כן.

תחשבי על כל הרגשות שבנאדם יכול לחוות ולהרגיש כמיכלים שכולם מתנקזים דרך צינור אחד ומגיעים לבנאדם. ברגע שבנאדם חווה כאב עצום הוא סוגר את הצינור אוטומטתי מתוך אינסטינקט הישרדותי של מגננה. כשהוא סוגר את הצינור הוא חוסם את כל הרגשות גם טהבה ואושר.
אחרי הפגיעה הוא לומד לפתוח את הצינור לאט לאט. אבל בדרך כלל כשלא עושים את זה בצורה נכונה נוצר חיבור מקולקל

שואל השאלה:
ואם לא עברתי שום שיברון לב או דחייה?

המשך:

כשיש חיבור מקולקל כל פעם שהבנאדם חווה סיטואציה שמזכירה לו כאב או סיטואציה כואבת אז הוא ישר סוגר את הצינור. לפעמים כשבנאדם מתקרב לסיטואציה שבה הוא אוהב אז הצינור ישר נסגר...


ולפעמים זה יכול להיות בעיות אחרות כמובן

שואל השאלה:
איך אפשר להשתחרר מזה?

אלא אם כן הוא פסיכופת כן

או פסיכופת חלקית.
יש תסמונת אספרגר תקראי בגוגל זה גם אפשרות...
בשביל להשתחרר מזה זה לעשות תהליך עם עצמך לעבוד להיפתח לאט לאט לכאב ללמחד לחיות איתו לקבל אותו לקבל את עצמך...

אין תשובה אחת נכונה כל בנאדם זה תהליך שונה וצרכים שונים ובעיות שונות. אני אישית חושב שכל בנאדם בעולם חייב ללכת לטיפול מתישהו טיפול מקצועי של פסיכולוג או מטפל.
בסופו של דבר כל אחד עושה טעויות ואנחנו לא יודעים איך באמת להתמודד עם הרגשות שלנו. אנחהו צריכים הדרכה בשביל זה זה טבעי ונדרש

אספרגר זאת ממש לא פסיכופתיה, זה שהנס אספרגר קרא לזה פסיכופתיה זה כי הוא היה נאצי שלא באמת הבין באוטיזם. למעשה, אין דבר כזה אספרגר, זה פשוט אוטיזם. ואני אומרת את זה בתור אוטיסטית.
ולשאלה, כן, מניסיון.

לא התכוונתי לומר שאספרגר זה פסיכופתיה סליחה על הניסוח...
התכוונתי לזה כאפשרות נוספת