דודה רבא שלי (אחות של סבתא) מסננת אותי כי שכחתי לחזור אליה כמה פעמים...

אוקיי אז תקשיבו,
אמא שלי דיברה איתה לפני איזה חודש והזמינה אותה אלינו הביתה. הייתי נסערת כשהיא עשתה את זה כי פעם אחת הטלפון התנתק כשהתקשרתי אליה בשבת (היא אף פעם לא עונה בשבת וגם לא שומרת שבת). אני חשבתי שהיא ניתקה לי והייתי בשוק. היום כשאני חושבת על זה, נראה לי שבטעות האוזן שלי לחצה על ניתוק. אמא שלי התקשרה אליה כששתינו היינו באוטו, ואמא שלי הסבירה לה איך אני מרגישה (פחות הסכמתי לזה שהיא עשתה את זה כי עדיין היה לי תקוע בראש שחשבתי שהיא ניתקה לי. היא אמרה בשיחה שזה לעולם לא קרה. (אני נערה ואין לי הרבה ניסיון בחיים, אני בכל זאת נערה). היא לא ניסתה להסביר לי שהיא מצטערת אם זה קרה, היא פשוט אמרה שזה לא קרה ואז התחילה לטנף עליי וקראה לי שקרנית (אני לא אישה מבוגרת, לא עושים חשבונות עם ילדים ונוער), והיא אמרה ששיקרתי לה בזה שלא חזרתי אליה ודברים כאלו. כפי שאמרתי, לפני חודש, אמא שלי התקשרה אליה ודיברה איתה. היא הזמינה אותנ אלינו הביתה. דודה רבא שלי אמרה שהיא רוצה שאני אזמין אותה. אחרי הרבה חשיבה, החלטתי להיות הבת-אדם הבוגרת בסיטואציה ולשלוח לה הודעה. שלחתי לה:

הודעה ראשונה: "היי (השם שלה),
מזמינים אותך לקפה אצלנו בשש."
(השם שלי)'

הודעה שנייה: "נשמח לראותך"

היא סיננה.
כחודש אחרי, לפני כמה ימים, שלחתי לה:


"שלום (השם שלה),
ניסיתי לחדש איתך קשר ובחרת שלא. ויתרתי. את מוזמנת לעשות את הצעד הבא."

(השם שלי)


היא הגיבה ביום שאחרי:

"כשתרצי באמת, תדעי איפה למצוא אותי, בטח לא בווטסאפ."

הגבתי לה:

"חבל"


סטיפס, מה לעשות? אני נורא מבויישת.