6 תשובות
שואל השאלה:
היי, תודה רבה על התגובה המפורטת
קראתי קצת באינטרנט והסרוקוול ניתן גם בצורה של טבליות בשחרור מושהה שזה עבור אלה שסובלים מדיכאון ולא מהפרעה דו קוטבית / סכיזופרניה, וצריך לקחת אותן עם תרופה נוספת.
במקרה שלי אני אובחנתי בדיכאון, לא בהפרעות האחרות, והפסיכיאטר רשם לי ציפרלקס ורשם שאולי בהמשך להוסיף סרוקוול כטיפול מווסת.
האם את יודעת לגבי ההבדל בסוג הכדורים? איך זה משפיע כשזה מסוג של טבליות בשחרור מושהה וכשהן משמשות כטיפול מווסת?
בכנות כל מה שרשמת מאוד מפחיד אותי, מה גם שאני בלימודים אקדמיים ובתואר שלי שעות השינה הן כל דבר מלבד מסודרות..
היי, תודה רבה על התגובה המפורטת
קראתי קצת באינטרנט והסרוקוול ניתן גם בצורה של טבליות בשחרור מושהה שזה עבור אלה שסובלים מדיכאון ולא מהפרעה דו קוטבית / סכיזופרניה, וצריך לקחת אותן עם תרופה נוספת.
במקרה שלי אני אובחנתי בדיכאון, לא בהפרעות האחרות, והפסיכיאטר רשם לי ציפרלקס ורשם שאולי בהמשך להוסיף סרוקוול כטיפול מווסת.
האם את יודעת לגבי ההבדל בסוג הכדורים? איך זה משפיע כשזה מסוג של טבליות בשחרור מושהה וכשהן משמשות כטיפול מווסת?
בכנות כל מה שרשמת מאוד מפחיד אותי, מה גם שאני בלימודים אקדמיים ובתואר שלי שעות השינה הן כל דבר מלבד מסודרות..
אנונימית
שואל השאלה:
אני אישה, וכן אני יודעת ששגרה זה עוזר הבעיה שעם הלימודים זה ממש קשה.. הלימודים שלי מאוד תובעניים וזה באמת ברמה שאני צריכה לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה..
אני מאוד בררנית באוכל ולא אוהבת ספורט. בנוסף לדיכאון אני סובלת מהפרעת חרדה כללית וחרדה חברתית, ותסמונת רגישות יתר (מה שנקרא אדם רגיש מאוד) שרק מוסיפה לחרדה שלי..
אני התחלתי לקחת את הציפרלקס ואני מרגישה המון עייפות לא יודעת אם זה קשור לעייפות או כי אני לא אוכלת מסודר בגלל הדיכאון
אני אישה, וכן אני יודעת ששגרה זה עוזר הבעיה שעם הלימודים זה ממש קשה.. הלימודים שלי מאוד תובעניים וזה באמת ברמה שאני צריכה לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה..
אני מאוד בררנית באוכל ולא אוהבת ספורט. בנוסף לדיכאון אני סובלת מהפרעת חרדה כללית וחרדה חברתית, ותסמונת רגישות יתר (מה שנקרא אדם רגיש מאוד) שרק מוסיפה לחרדה שלי..
אני התחלתי לקחת את הציפרלקס ואני מרגישה המון עייפות לא יודעת אם זה קשור לעייפות או כי אני לא אוכלת מסודר בגלל הדיכאון
אנונימית
מוסיפה למה שזיבימפו כתבה, אחת התופעות שלי היו זה שהרגשות שלי היו כאילו עטופים בשמיכה, מעורפלים, שיש בזה יתרונות וחסרונות, לדוגמה הרגשות שלי תמיד היו נורא מציפים וזה בהחלט עזר, אבל גם היה קשה לי ככה לזהות מה אני מרגישה מאחורי השמיכה וכאחת שאובססיבית עם להבין את עצמי ולגלות דברים חדשים על עצמי זה היה ממש מתסכל.
עוד דבר זה שאני לא זוכרת רגשות, מה שמתקשר לדבר הקודם שאמרתי, זה אומר שאני יודעת מה הרגשות שלי באותו הרגע אבל אחרי שהרגע הזה עובר אני לא ממש אזכור אותם וזה ירגיש כאילו עבר נצח מאז שהרגשתי ככה, אני כן יכולה להגיד מה הרגשתי ולדעת נגיד אם הייתי עצובה או כועסת וכו' אבל זה מאד מעורפל, ושוב יש לזה את החסרונות והיתרונות של זה, לדוגמה יתרון הוא שאם אני עכשיו ממש נסערת ומרגישה שזהו חרב עלי עולמי אחרי כמה זמן זה יעבור וכאילו זה מעולם לא קרה, וחיסרון הוא שקשה לי אחר כך לספר איך הרגשתי או אם לדוגמה הרגשתי משהו שרציתי לדבר עליו עם הפסיכולוגית שלי אחרי שההרגשה הזאת תעבור ואני לא ממש אזכור אותה אז גם לא יהיה לי את הצורך לספר עליה.
עוד השפעה, שאני לא יודעת כל כך להסביר אבל אנסה, היא שדברים גדולים שיכולים לקרות בעתיד לא ממש מפחידים אותי (שאני חושבת שזה גם מקושר למה שאמרתי מקודם כי הרגשות שלי נמצאים בהווה) זאת אומרת שאם אני חושבת על זה עכשיו דברים כמו מוות, תאונות, פיגועים וכו' לא ממש מפחידים אותי, אני לא מצליחה לדמיין מצב שזה יהיה קשה לי למרות שאני יודעת שאם הייתי בסיטואציה הזאת זה היה ממש קשה, אני יכולה לדמיין כל מני דברים קורים לי ולמשפחה שלי בלי להרגיש כלום, לי זה עזר ממש, פעם פחדתי לצאת מהבית או שהמשפחה שלי תצא מהבית בגלל דברים כאלה וכל הזמן הייתי בחרדה עצומה אז זה נחמד שזה כבר לא כזה נוראי הבעיה היחידה שזה גורם לי להרגיש חסרת רגישות.
אני מניחה שיש עוד תופעות לוואי שאני פשוט לא מקשרת לתרופה אבל זה מה שעולה לי לראש עכשיו.
לגבי כמה עזר לי אני חושבת שבהתחלה זה בהחלט עזר קצת ונתן לי הקלה לזמן מה, אבל אחת הטעויות שאני חושבת שהפסיכיאטרית שלי עשתה זה שהיא פשוט נתנה לי את הכדור בלי עוד טיפולים חוץ מהטיפול הפסיכולוגי הרגיל ומעקב שלה, ואחרי כמה זמן שהייתי על הכדור הוא כבר התחיל פחות להשפיע ודי חזרתי לנקודת ההתחלה.
^^^אני לוקחת xr (בשחרור מושהה) ולפי מה שאני יודעת זה לא רק לדיכאון ומשמש למה שהסורוקואל רגיל משמש פשוט כמו שזיבימפו אמר שחרור התרופה יותר איטי ולא בא בבום, והסורוקואל הרגיל הוא לא רק להפרעה דו קוטבית/סכיזופרניה, במינונים נמוכים יותר הוא יכול לשמש גם לדברים אחרים.
בכל מקרה כל התרופות זה בעצם ניסוי וטעייה ואני חושבת שאם הפסיכיאטר הציע את התרופה שווה לפחות לנסות לזמן מה.
עוד דבר זה שאני לא זוכרת רגשות, מה שמתקשר לדבר הקודם שאמרתי, זה אומר שאני יודעת מה הרגשות שלי באותו הרגע אבל אחרי שהרגע הזה עובר אני לא ממש אזכור אותם וזה ירגיש כאילו עבר נצח מאז שהרגשתי ככה, אני כן יכולה להגיד מה הרגשתי ולדעת נגיד אם הייתי עצובה או כועסת וכו' אבל זה מאד מעורפל, ושוב יש לזה את החסרונות והיתרונות של זה, לדוגמה יתרון הוא שאם אני עכשיו ממש נסערת ומרגישה שזהו חרב עלי עולמי אחרי כמה זמן זה יעבור וכאילו זה מעולם לא קרה, וחיסרון הוא שקשה לי אחר כך לספר איך הרגשתי או אם לדוגמה הרגשתי משהו שרציתי לדבר עליו עם הפסיכולוגית שלי אחרי שההרגשה הזאת תעבור ואני לא ממש אזכור אותה אז גם לא יהיה לי את הצורך לספר עליה.
עוד השפעה, שאני לא יודעת כל כך להסביר אבל אנסה, היא שדברים גדולים שיכולים לקרות בעתיד לא ממש מפחידים אותי (שאני חושבת שזה גם מקושר למה שאמרתי מקודם כי הרגשות שלי נמצאים בהווה) זאת אומרת שאם אני חושבת על זה עכשיו דברים כמו מוות, תאונות, פיגועים וכו' לא ממש מפחידים אותי, אני לא מצליחה לדמיין מצב שזה יהיה קשה לי למרות שאני יודעת שאם הייתי בסיטואציה הזאת זה היה ממש קשה, אני יכולה לדמיין כל מני דברים קורים לי ולמשפחה שלי בלי להרגיש כלום, לי זה עזר ממש, פעם פחדתי לצאת מהבית או שהמשפחה שלי תצא מהבית בגלל דברים כאלה וכל הזמן הייתי בחרדה עצומה אז זה נחמד שזה כבר לא כזה נוראי הבעיה היחידה שזה גורם לי להרגיש חסרת רגישות.
אני מניחה שיש עוד תופעות לוואי שאני פשוט לא מקשרת לתרופה אבל זה מה שעולה לי לראש עכשיו.
לגבי כמה עזר לי אני חושבת שבהתחלה זה בהחלט עזר קצת ונתן לי הקלה לזמן מה, אבל אחת הטעויות שאני חושבת שהפסיכיאטרית שלי עשתה זה שהיא פשוט נתנה לי את הכדור בלי עוד טיפולים חוץ מהטיפול הפסיכולוגי הרגיל ומעקב שלה, ואחרי כמה זמן שהייתי על הכדור הוא כבר התחיל פחות להשפיע ודי חזרתי לנקודת ההתחלה.
^^^אני לוקחת xr (בשחרור מושהה) ולפי מה שאני יודעת זה לא רק לדיכאון ומשמש למה שהסורוקואל רגיל משמש פשוט כמו שזיבימפו אמר שחרור התרופה יותר איטי ולא בא בבום, והסורוקואל הרגיל הוא לא רק להפרעה דו קוטבית/סכיזופרניה, במינונים נמוכים יותר הוא יכול לשמש גם לדברים אחרים.
בכל מקרה כל התרופות זה בעצם ניסוי וטעייה ואני חושבת שאם הפסיכיאטר הציע את התרופה שווה לפחות לנסות לזמן מה.
שואל השאלה:
וואי וואי עם כל התופעות לוואי האלה אני פחות ופחות רוצה לקחת את התרופה הזו :(
וואי וואי עם כל התופעות לוואי האלה אני פחות ופחות רוצה לקחת את התרופה הזו :(
אנונימית
^כמו שאמרתי זה הכל ניסוי וטעייה, השאלה היא העם היתרונות עולים על החסרונות או ההפך?
גם לכל תרופה יש מליון תופעות לוואי אפשריות, אבל אם היא יכולה לעזור למה לא לנסות?
גם לכל תרופה יש מליון תופעות לוואי אפשריות, אבל אם היא יכולה לעזור למה לא לנסות?
שואל השאלה:
כי לנסות ולקחת סיכון שזה ישפיע רע זה אומר תקופה שיהיה לי בה רע ואני לא יכולה להסתכן לצאת מאיזון ומהראש של הלימודים התואר הזה שואב ממני הכל
כי לנסות ולקחת סיכון שזה ישפיע רע זה אומר תקופה שיהיה לי בה רע ואני לא יכולה להסתכן לצאת מאיזון ומהראש של הלימודים התואר הזה שואב ממני הכל
אנונימית