איך אנשים מסוגלים להקשיב לשירים שמחים ביום הזיכרון? לא מכבד בכלל לדעתי, אפילו באוזניות.

צודקת כלכך אני מסכימה איתך

שכל אחד יעשה מה שבא לו, לא כל אחד רוצה לשקוע במחשבות מדכאות.

לא מסכימה איתך לגבי האוזניות, באמת שכל אחד יעשה מה שטוב לו, מספיק שמכבדים את הסביבה ועומדים בצפירה

אני שומע כי בלי זה אני מאבד את עצמי
מרגיש רע עם זה, לא אשקר.
אבל בלי זה קשה לי בקטע מוגזם

לא חושב שיש קשר בין זה שנהרגו חיילים לבין זה שאני שומע מוזיקה

שואל השאלה:
בזכות זה שהם נהרגו אתה יכול להקשיב למוזיקה וזה גם רק יום אחד. אני גם הייתי פעם בגישה הזאת, אבל עכשיו אני מרגישה שזה לא בסדר, אני אומרת לעצמי "מה את עד כדי כך מפונקת שלא תסתדרי יום שלם בלי השירים הרגילים שאת אוהבת?"
למזלי יש כל מיני מנגינות שקטות כאלה רגועות שהן לא שמחות מדי אז אני מקשיבה בעיקר להן ואני אחת שממש אוהבת מוזיקה ויכולה להקשיב לשירים כל היום ואני הכי אוהבת שירים קצביים ושמחים ואני בקושי מקשיבה לשירים עצובים.

אנשים מתמודדים עם כאב בדרכים שונות.

^^ באמת שכל הכבוד לך!
את אלופה ואני מעריץ את זה ממש

ואני שומע רק שירי דיכאון אז אל דאגה חחח

שואל השאלה:
אני לא שומעת שירי דיכאון חח כי אני לא אוהבת, אני גם לא אוהבת את השירים של יום הזיכרון כי אחרי שחורשים עליהם כל שנה הם כבר לא עושים לי כלום.
אבל נגיד שירים שמחים קשה לי לשמוע כי זה נראה לי לא מתאים, לא מחובר לאווירה הכללית.

אני תמיד שומע מוזיקה, תמיד, בכל יום. זה פשוט חלק מההרגל שלי, לא משמח אותי. יש לי אוזניות טובות ואני חייב לשמוע מוזיקה כל יום. בעיקר אם זה באוטובוסים, ואז אני שם אוזניות עם סינון רעשים ומוזיקה וככה הרעש של האוטובוס לא מציק לי

שכל אחד יעשה מה שטוב לו. אני לא חושבת שהחיילים שנרצחו (ז"ל) היו רוצים שמדינת ישראל תהיה עצובה בגללם. אני חושבת שהם היו רוצים שנהיה מדינה מאושרת והם יגרמו לכך (והם גמרו לכך!). ואנחנו בני אדם, לא לחייך ולהיכנס למצב אובדני למשך יום שלם *זה לא בריא*.
כל הכבוד שאכפת לך, אבל אל תתערבי בעניינים של אחרים. כל אחד יעשה מה שבאלו, לא כולם רוצים להיכנס למחשבות אובדניות וזה בסדר

מכור מכור ישמע באובססיביות