3 תשובות
אני מניחה שתרבות, צורת חינוך, מה שההורים דחפו אותם לעשות וכמה היה צורך בתקופה שהם למדו כדי שידעו במה להתמקד
בסופו של דבר זה הלך גם הפוך.
אם תסתכל על רוב המדענים החשובים של סוף המאה ה19 ותחילת ה20, הם רובם ככולם גרמנים.
לעומת זאת, מתמטיקאים גרמנים מהתקופה הזו אנחנו פחות רואים.
זה שהמדענים הגרמניים השתמשו במתמטיקה לעבודה שלהם לא הופך אותם למתמטיקאים.
רוסיה כמעט אף פעם לא הייתה מדינה אטרקטיבית עבור מדענים:
מחסור במימון, בידוד עולמי, עוינות מצד השלטון - כל אלה מנעו ממדענים לפרוץ דרך, אי אפשר להגיע לתגלית כימית ללא ציוד מתאים וקצת קשה להיות ברמה עולמית כאשר אתה מבודד מהעולם (לדוגמה: אם בצרפת המציאו משהו, המשהו הזה יגיע לכל העולם אבל לרוסיה הוא יגיע באיחור כי אין שיתוף פעולה).

מתמטיקה לעומת זאת זה כבר סיפור שונה, מה שדרוש זה עט ונייר ואת זה אפשר להשיג ברוסיה בלי בעיה, זה למה הכישרונות המתמטיים שלהם פרצו קדימה אבל רוב המדענים נשארו מאחור.

בנוסף לכך גם רוב המדענים הרוסים היו תאורטיקנים, כלומר עשו הכל בסדר גודל של מחשבה וסרטוט ולא משהו מעשי.
קונסטנטין ציולוקובסקי לדוגמה תכנן המון המצאות בתחום החלל אבל רובן נבנו מחוץ לרוסיה.

רוסיה גם הייתה מדינה נוחה מאוד עבור מתמטיקאים, אפילו לאונרד אוילר ודניאל ברנולי עבדו בה לתקופה, בברית המועצות נתנו למתמטיקאים מעמד של גיבורים לאומיים אפילו בתקופה שבה כל מדען אחר נתפס כבוגד ומרגל.
אנונימי