פריקה, ארוך תודה ךמי שקורא

אין לי הרבה חברים אבל זה אף פעם לא היה בעיה בשבילי עוד מהיסודי בכיתה א הסתובבתי רוב הזמן לבד עד שהיה לנו קייטנה בחופש הגדול והכרתי שם ילדה שנקאה לה א'

אני והיא מהיום הראשון היינו החברות הכי טובות ולא עזבנו אחת את השנייה כל הזמן ובמשך שנתיים סופסוף הרגשתי שמישהו רוצה להיות בחברה שלי עד שהיא התחברה לעוד מישהי שנקרא לה ב'

אפילו שהיא ישבה ליידי כל שיעור ותמיד דיברנו והכל כל הפסקה היא הייתה עם ב' וב' ממש שנאה אותי(עכשיו אני וב' די סבבה) זה המשיך ככה עד כיתה ו אבל תמיד נשארנו ביחד גם אם רוב הזמן היא הייתה איתה

בכיתה ז' המצב חזר להיות כמו פעם ותמיד היינו ביחד ולא עזבנו אחת את השנייה תמיד דיברנו, היינו בהפסקות ביחד וישבנו ביחד

בכיתה ח הקשר שלנו קצת התפרק בעיקר לקראת סוף שנה אבל זה לא באמת שינה משהו כי הפכנו להיות סוג של חבורה עם ילדה אחרת שהיא התחברה איתה

עכשיו בכיתה ט הקשר שלנו ממש התפרק אנחנו לא יושבות ביחדולא מדברות כי היא התלילה לדבר עם כמעט כל הבנות בכיתה וכאילו היא שכחה אותי...
היא תמיד עונה לי יבש ורק אני זאת שמתחילה שיחה שאף פעם לא זורמת

זה כאילו אני האופציה האחרונה שלה ביסודי אני הייתי אופציה ב ועכשיו אני אפילו לא אופציה ג, רק כשאין לה איפה לשבת היא עוברת לידי וזהו היא אפילו לא מדברת איתי יותר...

שה ממש קשה לי כי היא החברה הכי טובה שאי פעם יכולתי לבקש וכל כך אכפת לי ממנה..

היא גם מסתובבת עם עוד ילדה שבהתחלה חשבתי שהיא סבבה ואני יכולה לסמוך עליה אבך מסתבר שהילדה הזאת ממש שונאת אותי ומרכלת עליי.. ויש לי חרדה חברתית וזה רק עשה את המצב שלי גרוע יותר

אני מפחדת שהילדה הזאת השפיעה עלייה וזה למה היא מדברת איתי יותר
ואני האמת לא יודעת מה לעשות א' היא הדבר הכי טוב שכנראה קרה לי.. אני לא יודעת מה אני אעשה בלעדיה אני רק רוצה שהיא תיהיה שמחה גם אם זה לא איתי אבל לפחות שהיא תגיד לי בפרצוף שהיא רוצה לנתק איתי קשר כי זה הורג אותי כבר..
היא באמת בן אדם מדהים וכך מה שאני יכולה להגיד עליה זה רק מילים טובות..

מה אני אמורה לעשות? באמת שאני כבר לא יודעת אני כותבת את כל זה בדמעות וכל הזכרונוץ הטובים שלנו ביחד רצים לי בראש..