4 מאפיינים של הבחירות בישראל והסבר

אזורי הבחירה:

א. שיטת בחירות ארצית: כל הארץ היא אזור בחירה אחד ואחיד לצרכי חישוב תוצאות הבחירות.

ב. שיטת בחירות אזורית: המדינה מחולקת לכמה אזורים שונים. בכל אזור נבחר נציג או כמה נציגים

של האזור לבית הנבחרים.

חלוקת המנדטים. קביעת חלוקת המושבים בבית הנבחרין בין המפלגות השונות וקביעת

מספר הנציגים שיש לכל מפלגה בפרלמנט:

א. שיטת הבחירות היחסית: חלוקת המנדטים (המושבים) בבית הנבחרים באופן יחסי למספר הקולות שקיבלה כל רשימת מועמדים.

ב. שיטת הבחירות הרובית: כנציגים לבית הנבחרים נבחרים המועמדים של המפלגה שקיבלו את

קולות הבוחרים באזורי הבחירה שלהם.

כל מדינה בוחרת לעצמה את השיטה הרצויה לה משלושת המרכיבים.

במי בוחרים (הנבחרים): ישנן שתי שיטות של קביעת מי הם הנבחרים:

א. שיטה רשימתית: בוחרים ברשימת מועמדים. ניתן לקבוע את הרשימה ב: בחירות מקדימות (פריימריז), בחירות במוסדות המפלגה, באמצעות ועדה מסדרת של המפלגה.

ב. שיטה אישית: בוחרים מועמד בבחירה ישירה ו אישית.

חשאיות - איש מלבד הבוחר אינו רשאי לדעת במה בחר.
כלליות - כל האזרחים זכאים לבחור ולהבחר למוסדות הנבחרים במדינה, על פי המגבלות הכתובות בחוק.
שוויוניות - לכל אזרח קול אחד, לכל קול משקל שווה.
מחזוריות - הבחירות חוזרות ומתקיימות בפרקי זמן ידועים הקבועים בחוק.