מי צודקת לדעתכם? אני או המחנכת?

ביום רביעי היה לנו יום תגבורים/ יום למידה עצמית כי ביום חמישי הייתה לי מתכונת בלשון.
המחנכת שלי (שהיא גם המורה ללשון) איפשרה לי יום לפני זה לא להגיע לתגבורים כדי לשבת בבית ללמוד.
ברביעי בבוקר היא סימסה שכמה בנות צריכות להגיע אליה בשביל הסבר על משהו שהולך לקרות אז רשמתי לה שאני לא בביה"ס
אז היא ביקשה שאתקשר לחברה ואז ככה אהיה בשיחה פשוט דרך הטלפון.
רשמתי לה שאני לא בבית אז מקסימום אשמע את ההסבר מהבנות יותר מאוחר. ואז היא רשמה לי את זה:

"כל העניין בלמידה עצמית זה לא לצאת ולטייל אלא לשבת בבית וללמוד.. לא מוצא חן בעיניי שביום כזה את מנצלת את זה כדי לטייל במקומות. יותר לא אאפשר לך לא להגיע לתגבורים ולא מדבר רק על רק בלשון. "

אז רשמתי לה את זה כתגובה:
"את קופצת למסקנות מהר מדיי,
אני לא מטיילת, הלכתי לבית חולים לבקר מישהי קרובה אליי. השעה סה"כ 10, ב12 אני אחזור הביתה ואתחיל ללמוד. לא באתי לא כדי לנצל את כל הבוקר ללמידה, אלא כי גם ככה אני לא מרגישה שבאמת הייתי לומדת מה3 שעות האלה עם הרעש שיש בכיתה. תסמכי עליי שאני יודעת לעשות את הסדרי עדיפויות שלי במקרה הזה."


היא רשמה לי:
ביום ראשון תהיה לנו שיחה על זה.

מי צודקת לדעתכם?