אתם חושבים שמישהו עם מאניה דיפרסיה צריך לקבל כסף מביטוח לאומי?

לא

לא

שואל השאלה:
אבל זה סוג של נכות נפשית לכל החיים לא?

תלוי מה רמת התפקוד שלו ואם הוא באמת לא יכול לעבוד

בטח שכן!

שואל השאלה:
מאניה דיפרסיה זה לכל החיים

בטח! לי יש ואני מקבלת קצבה. זו נכות נפשית ואם היא מטופלת בתרופות (ובמיוחד אם היו התקפים בעבר) היא כן פוגעת באיכות החיים ולכן כן, אפשר לקבל קצבה מביטוח לאומי.

תברר וקח את הזכויות שלך, אף אחד לא יציל אותך. יודע מה, אפילו אם תצליח לעבוד ולתפקד, זה יהיה לך קשה יותר מלאחרים תעזור לעצמך.

זה לא עניין של במקום, כל קבוצה צריכה להלחם על עצמה. זה לא בא אחד על השני נקודה.

יותר חשוב? למה להשוות, נשמה, מחלות נפשיות רוצחות לא פחות.
אתה יכול להיראות רגיל עד מחר, להסתובב בין האנשים כאילו אתה שווה להם, אבל מה לעשות שיש אנשים שבאמת צריכים תמיכה? הכמה שקלים האלה קריטיים לאנשים מסוימים שרואים חושך.
אז כי יש חולי סרטן באמת מסכנים אני לא יכולה להרגיש מסכנה?
אני עם פוסט טראומה והדבר הזה דפק לי את החיים, שום תרופה לא תרפא את זה.
ואני נלחמת ונופלת כל הזמן, אני נראית טוב, אני חכמה וחברותית אבל אם אני לא אעזור לעצמי לא יהיה לי עתיד.
אני אישית לא מקבלת קצבה כי אני מנסה לא להיות תלויה בזה אבל אין ספק שזה הרג לי את הנשמה.
ואל תעשה את ההשוואה הלא הוגנת לחולי סרטן, תפריד ואל תקטין מאף אחד.
שואל השאלה מאנשים כאלה בדיוק תתעלם

קודם כל תודה, תהיה בריא גם אתה אמן.
המניפולציות שלך לא עובדות בדיון הזה
גם לי יש מקורבים חולי סרטן, שובר את הלב ללא ספק אבל אתה בעצם אומר לא לטפל בבעיה 1 כי יש בעיה 2.
אולי לא נטפל בניצולי שואה כי יש חולים סופניים? מה אתה אומר?
למדינה לא משתלם להזניח אזרחים עם מחלות נפשיות, עם טראומות ועם נכויות לא פחות בכלל מחולי סרטן.
אתה חושב שבכיף שלהם לזרוק כסף על אנשים "שמבחירתם לא לקום מהמיטה"?
אנחנו דור קשה ומסכן מבחינה נפשית, המציאות היום קשה ומאתגרת ברמות שונות מהעבר ואם נתעלם זה ינגוס לנו אבל בעיקר למדינה בתחת.
מצטערת להגיד לך אבל זה גרוע מאוד ולא רחוק עד כדי כך מסרטן כמו שאתה חושב.

בדיוק.