אנשים שלמדו לכתוב סקירה ממזגת וטובים בכתיבה ובעברית ויכולים לבדוק לי בבקשה את מה שכתבתי ולתת לי עליו ביקורת כנה עלייה

יש לי מחר מתכונת בלשון ואני לא יכולה לשלוח למורה שלי בשעה כזו מי שבודק כל הכבוד לו שיבורך

המשימה הייתה כזו:
כתבו סקירה על פי שני הטקסטים 1 (אודנהיימר, 2017) ו-2 (הרטוגזון, 2020). בסקירתכם הציגו את הסיבות לכך שאנשים מאמינים בתאוריות קונספירציה ואת הדרכים שבהן אפשר להתמודד עם הבעיות שהן מעוררות.

זה מה שכתבתי:
עם השנים תוספת תאוצה תופעת תאוריות הקונספירציה. תאוריות אלו דבקות באמונה שקבוצות או אנשים רבי כח מתאגדים על מנת להגיע לתכלית מסוימת ומסתירים את האמת מהציבור. אנשים רבים נוטים להאמין לתיאוריות אלו וישנן דרכים העוזרות למגר תופעה זו.

תיאוריות הקונספירציה מתפשטות וגוררות עימן בעיות רבות מהן אסור להתעלם (אודניימר 2017 והרטוגזון 2020). לדבריו של אודניימר (2017), אמונה בקונספירציות נובעת פעמים רבות מחוסר אמון בממשל ובתקשורת. בנוסף, הוא מסתמך על פרופ' דאגלס הטוענת כי התחושה שמפיץ הקונספירציה הוא בעל ידע משמעותי שחסר לאחרים, מעניקה למאמינים בהן ביטחון, תחושת שליטה ומפחיתה מהם חרדות. הרטגוזן 2020 מוסיף על דבריו וסובר כי האמונה בתיאוריות הקונספירציה מפריחה במאמינים תחושת משמעות, סדר והיגיון בשל האשלייה שיש להם ידע מוסף שלאחרים אין.

לבעיות אותן מעוררות הקונספירציות יש מספר פתרונות. אודניימר (2017) מתבסס על דבריו של פרופ' הרפז המאמין כי בסיוע של חינוך והסברה נכונה יוכלו התלמידים לזהות מידע כוזב ולפקפק בקונספירציות. הצעה נוספת היא בדיקת המידע העומד בבסיסן של תיאוריות אלו באמצעות עיתונות חוקרת ומתפקדת וחשיבה ביקורתית, ולא להאמין לכל מידע המופץ בכלי התקשורת (הרטוגזון 2020). יתר על כן, מדגיש אודניימר (2017) שאין להסתפק בפתרונות חלקיים וכי יש להבין היטב ולעומק את שורשי התופעה.

ביבילוגרפיה:

אודנהיימר, נ' (2017), "תופרים תיק ת"ק", הד החינוך.

הרטוגזון, ע' (2020), "על הבעיה עם קונספירציות", העין השביעית.