מעצבן אותי שמפקפקים בנו, הדור הצעיר, על זה שאנחנו נשכח עם השנים את השואה

שואל השאלה:
מי אמר שלא מתעניינים, תראה אני בכלל מרוקאית ואני שמעתי המון סיפורים ביומיים האלה הייתי הכי נוכחת שהיה בשנים האלה ואפילו היה לי יום משמעותי ננתי את מירב צומת הלב באמת שלשפוט אצ כל הנוער זה מזלזל

עכשיו זה עוד כואב לאנשים כי יש עוד ניצולי שואה בחיים.. אבל מי יודע מה יקרה בעתיד וזה מצב עצוב

כן יש ברחבי העולם הרבה אנשים שמכחישים שואה אז בגלל זה אומרים את זה גם

מתנצלת, זה בטח קריפי, אבל אני מכירה אותך, ואני יודעת שזה נושא שאכפת לך ממנו. ואני לא חושבת שעדה משפיעה על זה באיזו צורה, אני מרוקאית וסבתא רבא שלי שורדת שואה.
לפעמים אנשים אומרים שעבר כבר היה, להגיע בזמן להתמקד בהווה ובעתיד, זה נקרא חוסר התעניינות, גם אם אחד ריאליסטי.

לא אנחנו, מפקפקים בעיקר ביותר צעירים.
אחותי הקטנה בת 13 והיא בחיים לא שמעה עדויות של ניצולי שואה, זאת אומרת לא פנים מול פנים, רק דרך סרטונים, בזמן שאני, בת 18, שמעתי המון המון. יכול להיות שזה פשוט קשור לבתי ספר שלנו, ששלי מביא המון ושלה לא, אבל ככה זה הולך להראות עוד כמה שנים.
זה אחר, זה מרגיש לגמרי לגמרי שונה.
כשמישהו שעבר את הזוועות האלו יושב ממש מולך ומספר על הדבר הכי כואב.. זה פשוט שונה.
אני בטוחה שזה ישנה טיפה את תחושות הקרבה לשואה ולניצולים, אני מקווה שלא יותר מידי.

רחוק מהעין רחוק מהלב. כשאנשים לא מתעניינים וזוכרים - בסוף שוכחים.

לא בטוח שנשכח יש פחד שלא ישימו לזה חשיבות בעתיד וכך לאט לאט זה ידעך

כן יש ברחבי העולם הרבה אנשים שמכחישים שואה אז בגלל זה אומרים את זה גם