מה אפשר לעשות?(ארוך אבל חשוב)

אני בן 17,5, היה לי גשר קרוב ל4 שנים מגיל 12. ביום שהורדתי אותו כבר אז משהו היה נראה לי קצת מוזר(ואם לומר את האמת לא הייתי מרוצה) אבל הנחתי שזה בגלל שכבר שכחתי איך נראות השיניים שלי בלי הטבעות וחשבתי שאתרגל ככל שיעבור הזמן. ספויילר - זה לא קרה. בכלל. אני מתבייש בשיניים שלי, ובשנה וחצי האחרונות הן התחילו ממש להתעקם, בקטע שלפני הגשר הן היו נראות ה ר ב ה יותר טוב. נהיה לי לא נוח לאכול ולדבר כי משהו בסגר של השיניים לא בסדר וזה מורגש. אני מתוסכל, מיואש, וכועס על המצב. ניסיתי לדבר עם האורתודנטית, היא הסכימה שיש בעייתיות מסויימת ושלחה אותי להיבדק במרכז פה ולסת, אבל המשיכה להתעקש שהשיניים בסדר, למרות שהן באופן בולט לא(מהצד במקום להיות ישרות הן עקומות קדימה, תחפשו באינטרנט Overjet). כנראה שבלי קשר לשיניים(או שכן) הלסת שלי נראית גם כן עקומה, עם סטייה ברורה לצד אחד של הפנים. כל המצב מדכא אותי מאוד, אני לא יוצא למקומות, לא נפגש עם חברים, לא הולך יותר לחדר כושר והכל בגלל זה. בבית ספר אני כל היום עם היד על איזור הפנים בצורה שמכסה כמה שאפשר את השיניים, אני לא מחייך או צוחק בכוונה(ואם כן בפה סגור). המראה של השיניים והלסת שלי פשוט הורס לי כרגע את החיים. ולא, אני מצטער, כל המשפטים האלו של "קבל את עצמך כמו שאתה" לא רלוונטיים למצב הזה. בסך הכל ביקשתי להיראות ר ג י ל!!!. זה לא שיש לי שיניים ישרות ולסת ישרה והייתי רוצה שיהיה לי את החיוך של איזה שחקן מפורסם, או קו לסת אחר. אשכרה ביחס לבן האדם הממוצע ברחוב אני נראה עקום לגמרי. למה אני צריך לבלות את השנה האחרונה שלי בתיכון בבית? אני לא רוצה אפילו ללכת לנשף. ההורים בתמונה, אבל בטוחים שהכל נובע מחוסר ביטחון שלי לגבי המראה ושאין שום דבר, רק כשהאורתודנטית הסכימה איתי שיש משהו עקום אמא שלי הייתה מוכנה להקשיב. בינתיים אני מסתגר בבית, עם כאבים בלסת, שיניים עקומות, ותוהה איך לעזאזל הגעתי למצב הזה - כי אם אני בטוח בדבר אחד - לאותו הילד בן ה12 ששם את הגשר לפני 5 וחצי שנים לא הייתה שום בעיה מהדברים שהזכרתי. אני מרגיש שקיבלתי טיפול לא נכון ויקר שלא לצורך שרק גרם לי נזק. מה אני אמור לעשות? ובבקשה תהיו ריאליים. אל תגידו לי לצאת למרות זאת, אני לא חושב שמישהו פה היה יוצא מהבית עם חיוך עקום לגמרי. ברור שמראה זה לא הכל, אבל במיוחד בגיל הזה, הוא חשוב.