6 תשובות
פשוט תגידי לה שאת פחות אוכלת ושממש קשה לך עם העיניין הזה ושאת רוצה עזרה או שפשוט חשוב לך שהיא תדע
להגיד לה שיש לך הפרעת אכילה בלי שהתאבחנת ככזאת זה קצת בלתי אפשרי... אבל להגיד מה את מרגישה פשוט תגידי לה את זה
שואל השאלה:
^ אז אין לי הפרעות אכילה אני סבבה לגמרי רק אני כל היום יושבות על אוכל, התקפי חרדה רק מהמחשבה לאכול, לא אוכלת ימים על גבי ימים, חושבת רק על הקלוריות, הקול הזה שבראש שלי לא זז ממני ואומר לי כל הזמן שאני שמנה ואפילו שאני בתת משקל
אבל זהו כאילו מה אני לא יכולה להגיד שיש לי הפרעות אכילה
אנונימית
תסבירי לה לפני שאת מודעת לזה שקשה לה ושהיא עסוקה בהמון דברים אחרים ושאת לא מתכוונת להקשות עליה אבל היה חשוב לך לשתף אותה, אל תשמרי את זה לעצמך עדיף עכשיו מאשר מאוחר יותר ושחלילה תגיעי למצב יותר גרוע ואז בכלל יהיה לה קשה וגם לך
אנונימית
^^^^ היא לא צריכה אבחון בשביל להגיד שיש לה, אני הייתי אנורקסית, בתת משקל והרעבתי את עצמי שנה ויותר..אבל לא התאבחנתי זה אומר שזה היה סתם? גם המקרה הכי פשוט, גם אם זה מחשבות הכי קטנות זו עדיין הפרעה, וזה יכול להדרדר בשנייה. הכל טוב תדברי איתה ותטפלי בזה בהקדם
אנונימית
יקרה,
מהדברים שכתבת נראה שהאווירה בבית טעונה והתחושות מעיקות עד כדי כך שכל בשורה לא נעימה עשויה לערער את היסודות.. שומעת שאת נושאת על גבך תחושת אחריות להיות העוגן השפוי שמחזיק את הספינה לפני שתתנפץ מהגלים התת קרקעיים שגועשים תחתיה. אבל זה אולי כבד עליך, גם לך יש ככל הנראה צרכים רגשיים, ואת רוצה לשתף במצוקות הפנימיות שאת חווה.. נראה שעכשיו זה לא הזמן המתאים, זו לא השעה הנכונה... ומי יודע אם המועד המתאים בכלל יגיע...

יקרה, נראה שגם אם תספרי לאמא על חששותיך לא תהיה לה פניות נפשית לטפל בכך.. ייתכן שיהיה נכון יותר לשתף את היועצת בבית הספר לגבי הרגלי התזונה שאימצת לאחרונה וגם בקשיים בבית שמונעים ממך לפתוח את הדברים מול ההורים...

בנוסף, אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני מזמינה אותך לצ'אט אישי ואנונימי, בו תוכלי, אם תרצי בכך, לשתף את אחד ממתנדבנו שיקשיב למה שתבחרי להביא וינסה להיות שם בשבילך.

שלך,
מתנדבת סה"ר.