מישהי מהכיתה הולכת עם ארוך בקיץ, אשמח אם תיכנסו

לדעתי תדברי איתה היא תעריך את זה

לא להתעלם
זה לא חייב להיות רק מצלקות אלא גם מחוסר ביטחון בגוף
אני נגיד לא הייתי מורידה גקטים כי חשבתי שאני שמנה
אל תתעלמי ותדברי איתה על זה אבל לאט לא ישר לשאול יותר מדי ותגידי לה שאת שם לדבר אם היא צריכה ושאת לא שופטת

תדברי איתה יאו איזה חמודה את אני מתה

אולי זאת בעיה של דימוי גוף גם, או צניעות? יכולות להיות כל מיני סיבות, אבל כן, אפשר לברר.

שואל השאלה:
תמיד שואלים אותה אם הכל בסדר גם אנשים שלא כאלה חברים קרובים שלה והיא עונה שהכל בסדר תמיד או שהיא עייפה, היא לא משתפת אף אחד. פעם היא בכתה אחרי השיעור ובהפסקה יצאה מהשירותים וחברה שלה ראתה אותה וניסתה לדבר איתה על זה והיא ענתה שסתם והכל בסדר, היא לא נראה לי במצב של לשתף ולדבר על זה עם מישהו ובטח שלא על נושא כזה רגיש

שואל השאלה:
ולא זה לא מתוך צניעות לדעתי או חוסר ביטחון, היא הולכת עם דברים ממש צמודים ועם שורטים. רק בידיים ארוך

אה אז תנסי לדבר איתה ותגידי שהיא יכולה לפנות אלייך תמיד

שואל השאלה:
לדבר עם המחנכת או מורה כלשהו? יועצת? אני לא חושבת שזה עניין שלי לדבר איתה על זה גם כי אנחנו לא כאלה קרובות וגם כי זה שלה ולא של אף אחד אחר ואין הרבה פתיחות על הנושא הזה

תנסי לדבר עם היועצת אבל לפני שאתה תפני אליה
אני חושבת שכן עדיף להגיד לילדה משהו

שואל השאלה:
מה להגיד לה? ומה היועצת יכולה לעשות במקרה הזה?

היי מה קורה
רציתי לשאול אם הכל בסדר שמתי לב שאת הולכת עם ארוך ולא מורידה
את לא חייבת לשתף אבל רק רציתי להגיד שאני פה אם את צריכה לדבר ושאני לא אשפוט

אולי יהיה לך קל לכתוב את זה לה מאשר פנים מול פנים

יש דבר כזה קווקזים שלא לובשים קצר

שואל השאלה:
אין לה קשר לקווקז

אני גם לבשתי פעם ארוך כל השנה רק בידיים, ולא חתכתי
אולי היא סתם לא אוהבת את הגוף שלה
נראה לי שכדאי שתדברי איתה, אבל אל תפני ליועצת.

אולי את יכולה לבקש לבןא אליה ולנסות לראות מה המצב בבית


את ממש חמודה דרך אגב

לא להגיד ליועצת פליז היא תהרוס לה את החיים

למה מרגיש לי שאת מדברת עליי
למרות שזו לא מהסיבה הזו
אבל לדעתי תדברי איתה קודם. אל תערבי אחרים כי זה יכול לפגוע בה

תדברי איתה ותנסי לגרום לה לדבר תגידי לה שאת בחיים לא תגידי לעוד אנשים וזה

שואל השאלה:
היו להורים שלה כמה שיחות עם היועצת ונתנו לה איזה טיפול פסיכולוגי, הבית ספר קצת מעורב אבל לא נראה לי הוא יודע

שואל השאלה:
אם היא באמת פוגעת בעצמה אני לא יכולה להבטיח סודיות, גם אם אנחנו לא כזה בקשר אין מצב בעולם שאני לא אספר למישהו מבוגר גם אם היא תכעס, זה לטובתה לגמרי

אז נראה שזה כן קשור..
תנסי לדבר איתה בעצמך כחברה לחברה
תגידי לה שאת שם בשבילה לכל דבר
את באמת נשמעת ממש חמודה.

אני מבינה את הכוונה שלך ממש. אבל לפעמים הדברים האלו יכולים רק לסבך את המצב

שואל השאלה:
אז מה? לסתום את הפה ואז מה? אם זה באמת המצב חס וחלילה הפעם הבאה יכול להיות שזה אובדנות ומה? אם חס וחלילה יקרה לה משהו אני אצטרך לחיות עם העובדה שבגלל שלא אמרתי כי פחדתי לסבך אולי בזכותי היא הייתה יכולה לקבל את הטיפול שלה ולהיות פה? אני לא אוכל לחיות עם זה

תדברי איתה על זה.
תגידי לה בדיוק מה שרשמת פה
אני בטוחה שזה יעזור לה
אני מבטיחה לך שהמצב יכול להיות יותר גרוע אם תספרי להורים בלי שהיא תדע.

דברי איתה

את ההוכחה שיש אנשים טובים בעולם.

נראה לי עדיף שתדברי איתה, וזה לא חייב להיות בגלל צלק1ות אולי יש לה חוסר ביטחון לגביי הגוף שלה..

אולי היא לא מורידה שיער? עשיתי את זה גם פעם

איזה מתוקה את !!!

שואל השאלה:
^
היא כן מגלחת, היא הולכת עם שורטים רק בידיים עם ארוך פשוט

קודם כל מדהים שאת שמה לב.
לא כולם צריכים לשתף... לפעמים הם רק *צריכים מישהו שיהיה איתם שישחק איתם שידבר איתם גם על דברים אחרים לא קשורים שיקח אותם למקום אחר מהחיים הרגילים שלהם. תנסי לתקשר איתה לראות מה היא רוצה אל תנסי ישר לדבר איתה בעיקר שאת יודעת שהיא ממש מופנמת תני לה להיפתח בקצב שלה. חוץ מזה את יכולה לפנות למורה או ליועץ.ת או מידהו אחר מהצוות שיש לו קשר טוב עם התלמידים זה יכול לעשות רק טוב בתכלס אין לך מה להפסיד

שואל השאלה:
יש לה מורה שיש לה הרבה השפעה עליה אבל אם אני אדבר איתה על זה זה יהרוס להן את הקשר

לדעתי ממש עדיף להתעלם!! ברור שיש לך כוונה טובה אבל אם היא לא משתפת כי כנראה לא רוצה שידעו, וצריך לכבד את זה, אני יודעת שאם זאת הייתה אני ונגיד הייתי מסתירה משהו לא הייתי רוצה שישאלו אותי, אם למרות שחם לה היא בוחרת כן להישאר עם הסווצרט אז היא כנראה לא רוצה שידעו

גם אני ככה זה מחוסר ביטחון אני כל היום עם סוודר ומזיעה מוות

אל תלחצי קודם כל, ואל תתעלמי, אבל אל תיגשי אליה בבום, תתחברי אליה לאט לאט, אולי זה נראה קשה בהתחלה אבל אנשים במצב קשה לרוב יהיו אסירי תודה ואותי אפילו החברים הכי טובים שלך, אני לא יודע מה המצב שלה אבל אולי היא באמת במצב קשה והדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות הוא פשוט לתמוך בה קצת מהצד, לא צריך להיות איתה 24 שעות, לפעמים השלום שלום כל פעם שעוברים אחד ליד השניה, השיחות בהפסקה מידי פעם, ואפילו סתם לבלות איתה בחברת אנשים אחרים יתנו לה הרגשה אחרת, אם היא כן עושה משהו לעצמה אז חשוב מאוד לא להירתע ולהבין שזה בסדר, זה לא משהו טוב אבל זה משהו שקורה ותמיד אפשר למנוע את זה, רק תיגשי אליה בעדינות ותראי חיוך מידי פעם, תנסי לגרום חה להשתחרר טיפה איתך והיא כנראה תעשה את השאר, באמת טוב ששמת לב לזה במקרה ואת צודקת, ומקווה שיהיה רק טוב

אל תספרי ליועצת, זה באמת יכול להרוס את המצב הנפשי שלה עוד יותר...
תחשבי על זה - מה אם זה לא בגלל צלקות? סתם בגלל חוסר ביטחון, נוח וכו'.
אני נגיד הולכת עם סווצ'רטים גם כשחם כי זה נוח לי ואני מרגישה מוזר ללכת בלי..
אולי היא סתם לא מסירה שערות בידיים ומתביישת בזה?
יכולות להיות המון אפשרויות וזאת הבעיה כאן..
אני חושבת שאם את לא חברה ממש טובה שלה עדיף שהחברה הממש טובה שלה תדבר איתה, תגידי לה לדבר איתה..
אני מניחה שיהיה לאותה ילדה יותר נוח לדבר על זה עם חברה ממש ממש טובה ולא סתם ילדה שהיא מכירה בקטנה מהכיתה.

אל תפני ליועצת זה יהרוס לה את החיים
אם את רוצה את יכולה לפנות אליה

תדברי איתה כשאתם לבד. תשאלי אותה מה קורה ואם הכל בסדר

שמעי, בתור אחת שכרגע מסתירה צלקות. אם אתן לא חברות קרובות אל תגידי כלום. את יכולה לרשום לה הודעה או להגיד לה כזה בתור משהו כללי שאת פה בשבילה, אבל לא לדבר איתה על זה. אף אחד לא רוצה שידברו איתו על זה וזה לא עושה לו טוב. אני לא הייתי שמחה והייתי מרגישה שנכנסים לי יותר מדי לתוך העיניים הפרטיים שלי

אמאלה פתאום זה הרגיש שזה עליי אבל לא היה שיעור ספורט לאחרונה ולא שואלים אותי אם אני בסדר אז זה כנראה לי אני אבל הקשר עם המורה והסוודר זאת אני (בגלל חוסר ביטחון ושיש לי שיער בידיים אבל בעיקר כי אני שמנה..)

ואם זו הייתה אני אז כנראה הייתי רוצה שאולי תדברי עם המורה שאני בקשר ממש טוב איתה והמורה תקבע לדבר איתי ממש שיחה אולי עם היועצת אבל עדיף ממש לבד כי אני שונאת את היועצת ממש אבל שלא תגיד ישירות המחנכת שסתם תשאל בכלליות דברים שלא הבכרח מכוונים רק לזה. ושתדעי שאת בן אדם מדהים וצריך עוד כמוך בעולם!!!!!

שמעי, בכנות? לא נראה לי שיעשה לה או לך טוב אם תבואי אליה מרחמים כדי לוודא שהכל בסדר וכאלה או כדי לעזור לה. לא נראה לי שזה סוג היחס שהיא צריכה ממך כשאתן לא מכירות, אני חושבת שזה בעיקר יביך אותה. אם הייתן חברות זה סיפור קצת אחר אבל כרגע זו פשוט לא אחריותך לעזור לה בדברים מהסוג הזה ואני לא חושבת שיש לך את הכלים לזה. אני חושבת שיכול להיות רעיון טוב לשתף מורה מסויים או יועצת שאת מודאגת או משהו, והן יחשבו איך להתערב אם הן ירגישו שיש צורך.
מעבר לזה אם היא בכנות מעניינת אותך והיית רוצה לנסות להכיר אותה ואולי להתחבר אליה אני חושבת שזה דבר שיכול לשמח אותה ויותר מתאים ובתכלס כנראה גם הכי יעזור לה אבל רק אם זה באמת משהו שאת רוצה, לא אם זה מתוך רחמים. ולא בלשאול אם הכל בסדר או קרה משהו אלא להזמין אותה לעשות איתך משהו בהפסקה או לשבת לידך או לבקש להצטרף אליה למשהו שהיא עושה ולשאול שאלות עליה ודברים שהיא אוהבת וכו'...
אבל כן תדעי, שממה שסיפרת נשמע שהיא די חשדנית כרגע כשפונים אליה בדברים וכנראה יקח לה זמן לבטוח בך ולהרגיש שאת באמת רוצה להיות איתה ולא מרחמת עליה או משהו, אז אם זה באמת המצב אל תיבהלי מזה, זה לא בהכרח אומר שהיא לא רוצה לדבר איתך. רק שהיא צריכה עוד זמן לתת בך אמון..

לדבר איתה

תנסי לדבר איתה על דברים אחריפ לאט לאט ליצור את האמון ביניכן ואולי לספר לה דברים שאת עברת לאות הזדהות

ותראי אם היא נראה לך מתחילה להתרכך בינתיים אל תפני לאף אחד כל עוד אין סימנים לנסיון התאבדות

אם תראי שאחרי כמה זמן היא עדיין מגיבה באנו בסדר
תגידי לה
תקשיבי אני רואה שמשהו לא בסדר ואת כנראה פוגעת בעצמך אני רוצה לעזור לך להיות בשבילך
אני לא רוצה שתעשי משהו שתתחרטי עליו משהו שאין ממנו חזרה

את עוברת קושי ואני וחברות שלך פה לעזור לך להתמודד עם הקושי

תשאלי אותה אם לא חם לה עם סווצרט ותנסי ככה לגשש את יודעת ...
זה לא דווקא בגלל פגיעה עצמית, אני נגיד לובשת סווצרט בקיץ כי אני לא מרגישה בנוח שכל הגוף שלי חשוף ככה.

לפי מה שאמרת היא ממש מופנמת מה שאומר שאם תבואי ותשאלי אותה על זה היא תיפגע כי היא תבין שאנשים מסתכלים מוזר על זה שהיא עם ארוך תמיד.. אפילו אם תבואי יפה ותשאלי אותה אל תעשי את זה. את יכולה לנסות להתחבר אליה בתור התחלה ולהראות לה שהיא מוצאת חן בעיניך ולאט לאט תתקרבי אליה והיא תרגיש יותר בנוח לשתף . אם היא לא שיתפה אותך סימן שהיא לא רוצה לשתף .. לכל בן אדם יש משהו שהם מתביישים בו ומנסים להסתיר. גם לי ואם משהי היתה באה ושואלת אותי הייתי נכנסת לחרדה. זה ממש לא רעיון טוב זה כנראה נקודה ממש רגישה אצלה

אני חושבת שכדי שתשאלי זה אפילו עוזר שאתן בקשר טוב

אה וממש לא אל תפני למורה וליועצת . עם כל הכבוד שאת רוצה לעזור לה אם תעשי את זה את רק תפגעי בה . זה החיים שלה ותאמיני לי שהיא חזקה מספיק ויכולה להתמודד .

יכול להיות שהיא מוכה או עוברת התעללות מינית לפי מה שאמרת . פלסטרים על הידיים , מנסה להסתיר, מופנמת כזאת .. תנסי לדבר עם אמא שלה אולי

למה אתם אומרים לה לא לפנות ליועצת או למורה??? הן היחידות בסיטואציה שהוכשרו להתמודד עם סיטואציות כאלה. והן יכולות להיות טיפשות כמו כל אחד מאיתנו אבל בתכלס מורה או יועצת הגיונית לא תהפוך את זה לעניין מוגזם שלא לצורך, היא תנסה להבין יותר לעומק מה הסיפור ותדע למי להפנות או איך להתמודד עם התכנים שעלולים לעלות. וזה לא יהיה קל, זה לא דבר שקל לפתוח, אבל ככה עושים את זה.
וחוץ מזה- גם אם היא תהיה בטוחה שהילדה הזו בסכנת חיים כשבפועל היא ממש לא או לא יודעת מה, עדיף לחשוד ולגלות שקורה משהו אחר מאשר לא לדעת ולתת לזה להמשיך ואולי זה כן מסכן חיים או יכול להתפתח לשם.
איך בדיוק זה יהרוס לה את החיים שאנשים דואגים לשלומה?

פלסטרים?
היא כנראה חותכת
לא צריך גם כל דבר לחפש את הלא כשיש סימנים שכן
אין סיבה להסתיר את הידיים ולהישאר עם ג'קט כשכלכך חם והסיבה היא לא שיער

יש שני סוגים של אנשים
אלה שרק רוצים לפתוח את זה עם מישהו שמבין
ואלה שלא רוצים שאפילו יגידו מילה על זה
מכיוון שאי אפשר לדעת מה היא רוצה
עדיף להראות לה שאת מבינה אותה מבלי להזכיר את החתכים
לנסות לפתח איתה שיחה ולהבין מה מפריע לה בחיים ואז להראות לה שאת מבינה אותה על זה לפעמים הבנה לבד משנה הרבה או לתת לה עצה שתפגע בול במה שמפריע לה
למשל נניח אם גילית שיש בחיים שלה אדם שמתעלל בה נפשית ומוריד את הביטחון העצמי שלה אז להגיד משהו על זה שאנשים שמתנהגים ככה לאנשים זאת השתקפות שלהם ולא באמת בעיה באדם שמנסים להוריד לו את הביטחון ושלכולם יש חסרונות וזה בסדר וגם יש יתרונות
או אם מישהו פגע בה פעם עמוק וזה נשאר שם ומדכא אותה אז להקטין את הסוג טיפוס של מי שפגע בה ולהגיד משהו על זה שיש אנשים שעדיף להישאר לבד מאשר לחזור לקשר איתם ושזה חתיכת טובה שהם מסתקלים מהחיים
וכל זה כשאת משחקת אותה לא הכי בריכוז ולא מתעמקת כשאת כן

היי, בתור מישהי שגם באותו מצב כמו הילדה, אני נשארת עם סווצ'רט פשוט כי אין לי ביטחון בגוף שלי ואני מפחדת להוריד. זה לא חייב להיות צלקות פיזיות.
אם אני הייתי במקומה לא הייתי רוצה שיפנו אליי. מרגיש לי שזה היה קצת חודר לי לפרטיות. כמובן, כל אחד וההרגשה שלו, יכול להיות שהיא תעריך את זה והכל.

^ למה? בגלל שלא באמת הכפת להם. הם רואים רק חוק בעינים ואם משהי לא נראית טוב הם ישלחו אותה לטיפולים ויהרסו לה תחיים. גם אותי ניסו לדפוק. אבא שלי הציל אותי מהם ! דבר כזה לא מספרים לאנשי חוק מספיר את זה לאבא ואמא שבאמת אוהבים את הילדה והכפת להם מימנה . אולי זה לא ביג דיל ואחרי שהיא תגיד לאמא שלה אמא שלה תסביר בדיוק מה זה. אמא יכולה לעזור לילדה עם תמיכה והמון אהבה ואולי האמא תחליט לקחת אותה לטיפול אבל זה אמור לבוא מההורים

אף יועצת לא יכולה לשלוח ילד לטיפול ללא הסכמת ההורים בכל מקרה. ^
וגם אמא לא תמיד תהיה מסוגלת לראות את הצרכים של הילד שלה מספיק טוב וצריך שהיועצת תתערב בזה ותאמיני לי אני מדברת מניסיון אבל לא משנה זו כבר שיחה אחרת..

חוץ מזה שיועצת היא לא שוטרת, ההסמכה שהיא עברה היא לא להקריא חוקים מדף, היא עברה הכשרה בשביל להצליח ללוות ולתמוך סיטואציות כאלה. ברור שזה לפעמים נראה מערכתי כי בית ספר זה מקום גדול ומפנים אליה במקרים מאוד מסויימים ולפעמים זה גם באמת מערכתי, אבל כשמגיעים לטיפול עצמו זה כבר תהליך אחר לגמרי ובעיניי מדהים. וחוץ מזה מי שלא ירצה גם את זה לא ילך לזה, אי אפשר באמת להכריח מישהו ללכת לטיפול. מניסיוני היחידים שיכולים להכריח ללכת לטיפול הם *דווקא* ההורים של הילד וגם אז ילד שלא ירצה טיפול לא באמת יקבל טיפול וישב וישתוק כל המפגש שזה סתמי לגמרי...

מסכימה עם אפרת
עדיף לא לערב אותם
תנסי את מה שהצעתי לך אולי יעבוד
אולי תוכלי לפגוע במה שיש לה בפנים ולרפא את זה בעזרת דרך אחרת שתתני לה להסתכל על זה איזו עצה והבנה אמיתית
לא מבט קר של איש מקצוע שמראה כאילו הוא מבין אבל אז מפנה אותה לפסיכיאטר שמפנה אותה לאשפוזים או כדורים ששם היא לא ממש תמצא הבנה
אולי היא רואה משהו שלא שווה דמעה אחת שלה כסוף העולם עד שהיא פוגעת בעצמה
אולי היא פשוט לא מעריכה את עצמה ולא רואה את זה כמו שצריך לראות את זה

לאו דווקא צלקות... אבל בדוק היא מסתירה משהו, כבר ענו לה יפה מאוד על השאלה בתגובה הראשונה והשנייה, ואני מחזקת את זה שהיא תעריך את זה!!

לפני שמספרים לאנשים בחוץ צריך לספר להורים מישם הם כבר יטפלו בזה. אולי זה מצב משפחתי גם ? יש הרבה סיבות ואולי זה סתם חוסר ביטחון עצמי . אני ממש לא הייתי רוצה שיכנסו לי לחיים זה ירתיח אותי. כשבנות ניסו לשאול אוצי אם אני בסדר זה הרגיז אוצי כאילו למה פאקינג אתן גורמות לי להרגיש שונה עם בעיות מספיק קשה לי

vampire, העצות שאתה נותן הן בעצם לתאר את תפקידו של פסיכולוג רק להציע לאדם שלא הוכשר להבין את עומק הקושי ואת אופן ההתמודדות איתו לעשות את זה. דבר שגם לא בהכרח יעבוד ועלול לייצר תסכול או דווקא להקשות וגם שם אותה במקום פשוט לא נכון. גם אדם שיש לו את כל הכלים בעולם לטפל לא צריך לשים את עצמו במקום של מטפל מול חברים שלו. זה פשוט יוצר יחסים לא שיוויוניים.
זה סבבה וחשוב להתייעץ עם חברים ולשמוע עוד נקודות מבט ולפעמים חברים יודעים לתת בול את העצות הכי נכונות שהכי מדוייקות לך ולתת את התמיכה שהכי עוזרת, וללא ספק זו העזרה הכי כנה וחמה וגם זו שבסופו של דבר הכי נשארת בחיים. אבל זה חייב לבוא ממקום הדדי ומתוך הבנה שאף אחד מהצדדים לא מטפל בשני אלא פשוט תומכים אחד בשניה מתוך אהבה. זה באמת לא בריא להגיע ממקום מטפל לקשר חברי.

לאא, תפני אליה את!!!! תדברי איתה, אל תפני ליועצת!!!!
מחוויה שלי, ילדים הלכו המון פעמים וסיפרו למחנכת וליועצת אצלי בבית ספר דברים עליי (כמו על החתכים שלי, הפרעת אכילה וכולי) ואני מניחה שזה מדאגה אבל זה לא עזר לי בכלל אלא נורא הרגיז, פגע והרתיע אותי, הייתי הרבה יותר שמחה אם היו פונים אליי אישית. זה פגע לי ממש בפרטיות, בקשר שלי עם ההורים (כי היו חייבים לדווח), במצב הנפשי שלי בכללי ושם אותי במלא סיטואציות ממש לא נעימות. כל דבר שהייתי עושה הלכו וסיפרו לבית ספר זה ממש לא נעים, הייתי מעדיפה אם היו שואלים אותי ישירות (אפילו אם זה מרתיע לפעמים)
אם זה עניין של חיים ומוות אולי כן..אבל תמיד עדיף לפנות לבנאדם קודם, יכולות להיות המון אי הבנות..ובמקרה שלי היו המוןן אי הבנות וזה רק דרדר לי את המצב הנפשי.

זה ביטחון, אני גם בערך כזאת, לא עם החתכים אבל זה מביך אותי ללכת עם קצר לבית ספר והכל, תדברי איתה תחמיאי לה תציעי לה לעשות איתך דברים, לפחות בבית ספר לא חייב אחרי צהריים, היא תיפתח לאט לאט ואז תעלי את הנושא עם שאלות "לא חם לך?", "את לא חייבת לענות, אבל למה את כל הזמן עם סווטשירט?", אם היא לא עונה תעזבי ותחזרי לזה עוד כמה חודשים

לא להתעלם! ללכת,לשאול,לדבר,לבדוק.. היא תעריך את זה שלמישהו אכפת ממנה! זה לא חייבת להיות מצלק1ת אלא גם מבעיית ביטחון עצמי.. עדיף
שתדברי איתה

חוסר ביטחון או צלקות.. יש פה משהו, והז לא משהו טוב.
מנסיון, לא לפנות מאחורי הגב לדעתי כי זה יכול להיות מאוד לא טוב לה אבל גם י שמקריםש בהם אם מעדכנים את הילדה שיספקו היא יכולה לאיים האובדנות אז תלוי במצב, לדעתי אם י שלך כוחות נפשיים להכיל סיפור חיים של משהי תדברי איתה ואם את סתם מרחמת עליה אז לא כדאי..
אני אומרת הכי אמיתי, אני הייתי(ועדיין) הילדה הזאת ש'מיסתורית' ומנסין להיבן מה היא מסתירה..
העולם שלי כבד ולכן אני יודעת שלא לכולם מתאים לשמוע סיפור חיים
יכול להיות שזה חוסר ביטחון
ויכול להיות התמכרות לחתכים.. שזה באמת קריטי ולא טוב..
לכן תשקלי את זה
אם את חושבת שזה מפחיד תחשבי איך לשתף יועצת שתברר בצורה עדינה עם אותה ילדה

לא להגיד למורה וליועצת

תדבר איתה

אבל אל תפנה ליועצת או כל שיט כזה.
זה פשוט יבהיל וילחיץ אותה

ג'יסז רואים שלא היית אצל פסיכולוג
הם האחרונים שבאמת עוזרים xd
הבנה אמיתית לא תקבל מהם

אני לא מאמינה שאני אומרת את זה
אבל אפילו טיקטוק יכול יותר לגעת בבעיה ולרפא אותה מאשר פסיכולוגים
אדם ברחוב שסתם יתן עצה יכול

היי
אני מבינה את הדאגה שלך והכל אבל מניסיון לדבר איתה, כשאתן חברות לא טובות עד כדי כך עשוי לגרום לה להרגיש יותר גרוע. גם אם תדברי איתה, זה עשוי לא לשנות הרבה. השיחה על זה עשויה להראות לה שאת שמה לב וזה עשוי לגרום לה להיסגר עוד יותר.
לפנות ליועצת זה ממש לא משהו שכדאי לעשות כי יש לה חובת דיווח והדברים האלו יכולים להשפיע לה על העתיד.
במקום זה, אם באמת אכפת לך, תנסי להתחבר אליה. לדבר איתה, לנסות לעודד אוצה כשאת רואה כשלפעמים קשה לה. אוזן קשבת יכולה לתת לה הרגשה טובה יותר.
רק תזהרי שדבר כזה לא יהפוך לבעיה שלך. הכוונה היא שלעזור לאנשים זה באמת משהו מבורך אבל שזה לא יגרור אותך למקומות רעים. הייתה לי חברה שאושפזה בבית חולים והמשכנו לדבר והכל וחלק מהדברים שהיא אמרה ועשתה מאוד השפיעו עליי.

אני אומרת- תנסי לפנות אליה בהזדמנות שתהיו רק שתיכן לבד, אולי לך היא דווקא כן תספר אם עובר עליה משהו ואל תדברי איתי מתוך רחמים או משהו, תגידי לה שאת בתור חברה רואה שמשהו עובר עליה, אם בא לה לשתף ואם תראי שהיא לא משתפת או שהיא תשתף ותגלי שבאמת עובר עליה משהו אולי כדאי לך לפנות ליועצת או למורה שלדעתך תדע מה לעשות.
הייתי קודם מספרת לאחד ההורים שלך, הם יוכלו בטוח לעזור לך עם עצה טובה...מקווה שתסתדרי ואת אחלה חברה:)

אני אישית הולכת עם ארוך כי יש לי שערות שמאד כואב לי להוריד וזה לא נעים לי להראות את זה.
כדאי לשאול קודם לפני שאת עושה משהו כי זה יכול להיות גם סיבה תמימה.

היא לא בהכרח עושה לעצמה צלקות, את לא יכולה לדעת את זה גם אם זה נראה ככה
קודם תתענייני בה ואל תערבי מבוגרים
אפ את בטוחה בזה תנסי לתמוך

פני אליה בעדינות.

תקשיבי אנונימית,
תדברי עם הילדה הזאת ותעודדי אותה לשתף אותך ללא שיפוט או לחץ. בנוסף, חשוב לפנות למחנכת ויועצת בנפרד ולדווח על אותה ילדה כדי שתקבל את הטיפול הנכון. יכול להיות שהיא חוששת לבקש עזרה והיא צריכה אותך או מישהו אחר שידווח עליה, זה יכול להציל חיים, ע"י אולי יש לה מחשבות דיכאוניות או אובדניות...

אני דיווחתי ליועצת על חברה טובה שלי וזה הציל לה את החיים, כיום היא מרגישה טוב ושמחה על זה שהיא בחיים. אל תוותרי על חברה שלך, תדווחי ותעודדי אותה. בהצלחה ואת מוזמנת לפנות אליי בפרטי ❤

וואו הלוואי שהיית איתי בכיתה):
לגבי השאלה, אני לא ממש בטוחה אבל כמו שענו מעליי את יכולה לנסות להתחבר אליה לאט כזה

תלכי לדבר איתה בעדינות
יכול להיות שזה גם סתם חוסר ביטחון
אני גם ככה לפעמים

לדעתי אל תפני ליועצת את לא יודעת לאן זה יוביל ומה יקרה לדעתי תנסי להתקרב אליה ולגרום לה לסמוך עלייך ותרמזי כזה ותדברי על דברים בנושא שקשורים אלייך ואולי לאט לאט היא תיפתח

וחשוב לי להגיד שאת נשמעת חברה מושלמת והלוואי שהיה לי אחת כמוך

אני ככ מבינה אותך, היו פעמים שהייתי הילדה שדיווחה והייתה פעם שהייתי הילדה שעליה דיווחו.. בזכות זה אני יכולה להגיד לך שלספר ליועצת/מחנכת זה הדבר הכי אבל הכי נכון לעשות, זה הגיוני אם תרגישי רגשות אשם אבל אותי תמיד מעודדת שעובדה שעזרתי למישהו וגם אם עכשיו הוא לא הבין את זה, לפחות בהמשך יהיה לו קל יותר והוא לא יצטרך לסבול.
כשהייתה פעם שעליי דיווחו, בהתחלה אפשר להגיד שכעסתי והייתי מבולבלת ומפוחדת ממה ההורים שלי יחשבו?, מה המחנכות שלי חשבו?, מה יעשו לי עכשיו? מה הולך להיות?
ולקח לי הרבה זמן להבין עד כמה אני מעריכה את אותה ילדה שדיווחה למחנכת שלי ועד כמה היא עזרה לי והעובדה שעכשיו אני במצב הכי טוב שאי פעם הייתי בו היא רק בזכותה.


בנוסף לזה, כמו שאמרו למעלה תנסי להתקרב אליה אבל בלי לחץ, תראי לה שאכפת לך ממנה ואת דואגת לה, תשאלי מה קרה, תתענייני, תגידי לה שאת רואה שעובר עלייה משהו ותגידי שאת פה בשבילה.

(אם את רוצה לדבר על זה בפרטי אני תמיד זמינה)
כי אני יודעת שזה לא קל אבל תאמיני לי שהכל יהיה בסדר❤

לדעתי את חייבת אבל חייבת להגיד או לספר גם אם זה נראה שהיא ממש לא רוצה לספר יכול להיות שהיא עוברת משהו קשה בבית התעללות אולי ואף אחד לא יודע
גם אם יכול להיות שהיא לא תדבר איתך היא לדעתי היא תודה לך על זה

בסופו של דבר את עוזרת לה יותר ממה שאת והיא חושבות

לפני שאת פונה למישהו מקצועי תנסי לברר לבד.
זאת אומרת לשאול אותה לברר על המשפחה שלה וכו'.
ואם לא מובן כלום אז אפשר לשאול ישיר למה היא עם ארוך כל הזמן, או לפנות לאיש מקצוע

דברי איתה אבל בעדינות.
לא ללחוץ עליה...
יכול להיות שזה יעשה לה טוב ששאלת והיא תעריך את זה נורא ויכול להיות שהיא תלחץ מזה ותתעצבן.

הזאתיי
להיפך גם אם היא תתעצבן זה טוב בשביל גם להוציא את העצבים שהיא שומרת וגם בהתחלה היא תרגיש רע ובצורה עצבנית ולבסוף היא תבין שזה היה לטובה והכל בסדר

ארוך בקיץ? כנראה היא שומרת על צניעות מסויימת.
הפלסטרים בהחלט מעוררים חשד
תדברי איתה ותבדקי. תנסי רק לא להציק לה יותר מידי בעניין הזה
פשוט יש אנשים שלא נוח להם לחשוף את העור שלהם בפני אנשים.

את ממש חמודה שאת ככה רןצה לעזור באמת
קודם תנסי לדבר איתה לא לשאול אןתה ישירות על זה ולוודא שהיא בסדר ונינוחה איתך
מה שכן *א ל* תספרי ליועצת. זה ידפוק אותה ככ הרבה ואת לא חכןלה לדעת איך ההורים שלה/:
קודם תדברי איתה ותוודאי דברחם לפני שאת
עושה אןתם!!!
תדווחי רק אם את חושבת שהיא במצב של סכנה ממשית3>

אנשים כמוך>>>

תדברי איתה !

מדהים בעיניי לקרוא שמישהו שם לב לאדם אחר שמשהו אולי לא תקין.
הלוואי ומישהו היה שם לב אליי בתקופה שחתכתי..
תדברי איתה, תראי לה שאת שם. אם היא תרגיש בנוח, היא תוכל לספר.
חשוב שתתני לה את המרחב.
העלית לי ממש חיוך :)

יכול להיות שיש לה פזוראזיס, אט שעירות יתר בגוף. השאלה אם היא תסכים לשתף מה הסיבה האם את יכולה להבטיח לה שאיש בכיתה לא יצחק עליה.