אני צריכה עזרה - אשמח שתכנסו (קצת ארוך)

אני נטו עושה את זה בשביל לפרוק אבל גם אשמח שתעזור לי.

באמת שכבר נמאס לי!
כמעט לפני שנה איבדתי את אבא שלי בפיתאומיות ומאז אני קורסת.
מי שלא חווה את זה לא יבין.
אני פשוט מאבדת שליטה.
אני בכיתה י"א, ומאוד קשה לי.
קשה לי נפשית מאוד כי במאי יש שנה לאבא שלי ואם זה לא מספיק יש לי בחודש מאי 4 בגרויות והמון מתכונות.
זה ממש מבאס אותי שנקלעתי למצב שכזה.
תאמינו לי, אין סיכוי שהייתם רוצים להיות במקומי.
אני לא חזקה בכלל ואני כל שנייה קורסת. היום לא הפסקתי לבכות. כל היום בכיתי.
דיברתי עם השכבה שלי וביקשתי מהם לעזור לי, כי התקופה הזאת לא תהיה פשוטה לכולם אבל לי במיוחד יהיה מאתגר עם כל הקושי של החוסר של אבא שלי וגם לקראת השנה שלו.
לצערי, לבני אדם יש זיכרון קצר. הם לא זוכרים אותי ואת הקושי שלי.
הם ישר עוברים לסדר היום שלהם.
אפילו גם יש ילדים שמציקים לי וצוחקים עליי וזה לא היה ככה לפני שאבא שלי נפטר. לפני, הייתי מאוד אהובה בשכבה ועכשיו כשאני בוכה יש ילדים ( ממש קצת וגם משכבות אחרות) שאומרים שאני עושה את זה בשביל תשומת לב. אבל הם לא מזיזים לי כי אני יודעת שעם מה שעברתי, אני חזקה יותר מהם.
מה אתם מציעים לי לעשות?
איך אוכל לשרוד את התקופה הלא פשוטה הזאת?
ממש קשה לי :(
תודה רבה לכל מי שקרא עד לפה, אני מאוד מעריכה!