אני בת אשכרה 21 ועדיין מתקשה ממש חברתית ולא מוצאת את עצמי.. מרגיש לי שאני חרדתית מכל דבר ולא מצלילה להביע את עצמי..

לעבור לגור לבד

את יכולה להתחיל למצוא עבודה,
לאט לאט תתחברי עם אנשים.
להוריד דאגות, לנשום עמוק כשאת לחוצה.
אולי להתחיל להתאמן (יכול להיות שיעזור)
ובעיקר לנסות להתחבר לאנשים בדרך מסויימת, זה בסדר לפחד.
רק שהפחד לא ימנע ממך לצאת החוצה ולהנות.

מניסיון - תנסי קודם לחשוב מה יעשה לך טוב בחיים..מה את רוצה ללמוד..במה את רוצה לעבוד..בזוגיות עם מי היית רוצה להיות..
אולי גם תכתבי לעצמך ותעשי לך לוח יעדי ביניים.
אני בן 28 ועדיין לא ממש מצאתי את עצמי, בגיל 21 זה עדיין דיי בסדר..

אני כמוך מבין אותך גם אני כזה את עוד צעירה בגיל 21..יכולה לשנות עוד הכל.. רוצה לדבר איתי על זה?

היי, אני אשמח לדבר איתך בשביל להכיר יותר ולנסות להכווין אותך עם מה שיש לי להציע :)
לדעתי את צריכה בעיקרון למצוא את התשוקה שלך בחיים- משהו שככה מלהיב אותך, מן מטרה כזאת שלשמה את רוצה להוביל ולפתח משהו שאת חיה בשבילו.
זה יכול להיות מתחום הומני ועד לדבר ראלי לגמרי.
ותמיד זה יכול להשתלב גם במעשים בחייך האישיים, ובסביבה שלך.. ובין אם תרצי להקים משפחה בעתיד וכו

תתאמני מול המראה איך את אומרת את מה שאת רוצה לומר לפני
ותוודאי שאת אוהבת איך שאת נראת

לדעתי זה גם נובע מסביבה לא נכונה שאולי מקיפה אותך, זאת אומרת ליד אנשים שאת מרגישה בטוחה או סוג של אנשים כמוך עם תחומי עניין שלך יהיה לך כנראה יותר קל להתחבר, וליד אנשים עם 0 תחומי עניין משותפים כנראה יהיה לך קשה יותר להתחבר. תנסי למצוא עיסוק אולי איזה סוג ספורט כלשהו שבאמת את אוהבת ולהרשם אליו, אולי איזה סדנה באיזה משהו שאת מאוד אוהבת,אם את אוהבת לטייל (אז יש קבוצות בפייסבוק של אנשים שאפשר לטייל איתם) או שאת נמנעת מלהתקרב לאנשים וזה גם יכול לנבוע ההרגשה והתחושה הזאת שלך, אז את צריכה פשוט לזרוק את עצמך למים העמוקים ולמצוא עבודה שדורשת אינטרקציה עם אנשים. אני לא באמת מכירה אותך סתם דברים שעלו לי לראש שיכולים להיות. אני באותו גיל כמוך ודווקא הדברים שהכי עזרו לי זה פשוט לשים את עצמי במקומות הלא נוחים כלומר לצאת מאיזור הנוחות שלי ורק ככה הרגשתי שאני באמת מתפתחת.

^^לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר