מה יותר גרוע חרדה חברתית או דיכאון?

לדעתי שניהם באותה מידה, אבל אצל כל בן אדם זה משהו אחר

אי אפשר להשוות. זה תלוי בבן אדם עצמו ובחומרת ההפרעה, לרוב חרדה חברתית הולכת יד ביד עם דיכאון גם כן.

אין אפשרות להשוות.

שניהם

למה להשוות שניהם גרועים

אי אפשר להשוות.
בתור אחת שאובחנה עם דיכאון וחרדה לא חברתית, יכולה להבין כמה שניהם זה קשה.

שתיהם

שניהם

דיכאון

זה בא לרוב אם לא תמיד, ביחד אם
יש חרדה יש דיכאון .
אז זה באותו מידה.
בכללי לא צריך לשוואת מחלה למחלה אחרת כי זה תמיד משתנה מבן אדם חוסן נפשי סיבולת כוח ...רמות...הפרעה... טיפול..והרבה גורמים אינסופיים

דיכאון ( מניסיון )

יש לי את שניהם ואני באמת לא יודעת מה יותר גרוע,
מצד אחד החרדה גורמת לי להישאר תמיד בצד ומרחיקה אותי מכולם, אבל מצד שני הדיכאון גורם לי לשכוח מי אני וגורמת לי לוותר על מלא יציאות ובילויים עם חברות

חרדה נובעת מדיכאון גם
יש קשר בין שניהם
ושניהם מרגישים גרוע.
מי שיש לו חרדה יכול להיות שהוא גם בדיכאון...

שמעי גם בדיכאון יש דרגות
וגם על חרדה חברתית אפשר להתגבר.

צריך לעבוד על הביטחון העצמי ועל האהבה העצמית.

נראלי שדיכאון אבל מי אני שאשפוט

לי יש חרדה חברתית ואני ממש לא בדיכאון, אני נהנית מהחיים גם בלי חברים ולא אכפת לי שאני לבד בבצפר. אי אפשר להשוות ביניהם בכלל כי לכל אחד זה בחומרה אחרת

אין מה להשוות.

אל תשווי, שניהם גרועים

אין מה להשוות, זה שני דברים שונים שאנשים סובלים מהם.

חרדה חברתית גורמת לדיכאון פעמים רבות.. אז אין טעם לבחור מה יותר גרוע..

בנוסף לכל אחד בעיות משלו, ולא מזלזלים בבעיות של אנשים, אין דבר כזה ''יותר גרוע'' זה תלוי איך האדם מקבל את זה ומה הוא עושה עם זה

יש לי את שנייהם
שנייהם חרא רצח

בתור מישהי שהיה את שניהם במצב מאוד קיצוני : הדיכאון שלי היה הרבה יותר קשה. כמובן שזה עניין אישי שלי ולכל אחד זה אחרת, אי אפשר להשוות באמת. פשוט אצלי הדיכאון היה בשבילי הרבה הרבה יותר נורא

לדעתי דיכאון, מניסיון.
כמובן שתלוי בחומרת המצב.. אבל לדעתי עם העידוד הנכון חרדה חברתית, זה משהו שצריך להילחם בו כדי לשפר את המצב. בעוד עם דיכאון, לפחות מניסיוני, קשה יותר לטפל ולעזור לעצמך.. :(

חד משמעית דיכאון.
אבל גם חרדה חברתית זה גרוע.

^^ בדיוק. השילוב של שניהם היה מעגל בלתי נגמר ונוראי. באמת שאין לי מושג איך יצאתי מזה

חרדה חברתית לדעתי.
זה משהו שאתה מתמודד איתה כל החיים לעומת דיכאון שעד כמה שהוא קשה הוא זמני.
חרדה חברתית משאירה אותך לבד בלי יכולת ללמוד בלי יכולת לשמוח..
אם לא תילחם בה עוד מההתחלה אתה תתקע בחיים ואתה לא תוכל להתקדם.
גם קשה לשנות טבע..
לדוגמא אני יצאתי ממנה בגיל 18 ואני מעדיפה להישאר בודדה רוב חיי כי זה כבר הרגל אצלי.

אני חושבת שחרדה גם יוצרת דיכאון וגם היא משהו שאתה לא תימנע ממנו לא משנה כמה זמן יעבור ולכן היא יותר קשה.

מה זה משנה כולנו נמות בסוף

חרדה חברתית שגוררת לדיכאון

דיכאון חד משמעית
בתור אחת שחוותה וחווה כל אחת מההפרעות ברמה גבןהה

דיכאון

יש לי גם דיכאון וגם חרדה וחרדה זה הרבה יותר גרוע

moka~boka, עד שאין חרדה חברתית את לא יודעת כמה קשה זה להתמודד עם זה ואומרת מי שיש לה. אני לא מסוגלת לדבר עם אנשים וכל מילה שאני אומרת למישהו אני אחכ ממש מתגאה בזה

לא יודעת אין לי חרדה חברתית ודיכאון

אי אפשר להשוות. אלה הפרעות נפשיות שונות.

לא יכולה להגיד כי יש לי את שניהם...
אבל זה באמת תלוי באיזה מידה

מניסיון, דיכאון.

חרדה חברתית
עם דיכאון אפשר להצליח בחיים.
עם חרדה חברתית אי אפשר להצליח

שניהם ביחד ;-;

אי אפשר להשוות כל אחד עובר בצורה שונה ויש כמובן דרגות שונות

כוכבה שביט כאן,
כמו שאמרתי, זה =מניסיון= !!
זו דעתי ואת לא חייבת להסכים איתה.

ממה שאני מאמינה, לפחות עבורי, דיכאון זה יותר מצב תמידי, בעוד חרדה חברתית זה כמו תכונה שפשוט נלחמים ומתמודדים איתה יום יום.
אך לי דיכאון יותר קשה, כי הוא פשוט מוצץ ממך את החיים, את הרצון לחיות ואת העניין בכל דבר.

דיכאון

אי אפשר לשפוט, מי שהיה לו ככה יגיד לך ככה ומי שהיה לו ככה יגיד לך ככה,

כל מחלה שאדם מרגיש בעיניו זה הכי נורא בעולם,

לדעתי מחלה שהיא סטטית כלומר לא מחמירה עם הזמן היא פחות גרועה ממחלה שמחמירה ואתה לא יכול לעשות כלום בנוגע לזה, יש מחלות שאני יכולה לדעתי להגיד שפי אלף יותר גרועות מחרדה חברתית או דיכאון, כמו להיות בלי רגליים ידיים, אלצייהמר דמנציה, עיוורון ,חירשות, als ,אבל זה בעיניי, כל מחלה כואבת אבל יש מחלות שאפשר ללמוד לסבול אותם, ויש כאלה שאי אפשר פשוט.

היה לי גם וגם, אז אישית עם כמה שדיכאון זה נוראי וסמכו עליי המצב שלי היה קשה זה דיכאון של 10 שנים, גם עם כל הכאב והסבל החרדה חברתית הרסה לי את החיים הרבה יותר, בגלל החרדה חברתית כל המשפחה התרחקה ממני, נשארתי עם חברה בקושי, כולם חושבים שאני מוזרה ואני כל היום מסתגרת בבית, קשה לי לראות אנשים בצורה קיצונית לפעמים אני מרגישה כמו חייזר, בן אדם לא יכול לתפקד בלי אינטרקציות וגם זה מכניס לדיכאון.
ואני חושבת שירדה חברתית זה לכל החיים כי זה אף פעם לא באמת עבר לי, לומדים לחיות עם זה.
מבחינת כאב דיכאון יותר גרוע אבל חרדה חברתית ההשפעה שלה גדולה יותר

החרדה החברתית שלי הפכה דיכאון אז תלוי את מי שואלים

זה תלוי בבן אדם.
לי למשל היה לי את שניהם, הדיכאון היה לי הרבה יותר קשה
הצלחתי לצאת מהחרדה החברתית בקלות ( כן, הייתי מאובחנת )
ומהדיכאון לקח לי יותר זמן להחלים.

נראה לי חרדה חברתית

לדעתי נשמע לי שחרדה חברתית זה משהו שהרבה יותר מגביל אותך ביום יום... החיים בנויים מסיטואציות חברתיות אז זה נורא קשה

דיכאון עלול להוביל למוות. חרדה חברתית לא.

מאובחנת בשניהם ותאמת? אני לא יודעת מה יותר גרוע

חרדה חברתית

תלוי בבן אדם
ובדרך כלל חרדה חברתית באה עם דיכאון

היי לא משנה מה זה מוזמנת לפרטי אשמח לנסות לעזור באמת הכי חשוב שמה שזה לא זה שלא תעברי את זה לבד

אצלי זה בא ביחד

אני חווה את שניהם ואני אומר דיכאון

דיכאון

שניהם נוראיים שבאים בחבילה אחת

אי אפשר להשוות בין כאב

אני עם שניהם.
חשבתי שהחלמתי מהדיכאון, אבל לאחרונה גיליתי שזה לא סופי.
יכולה להגיד שלחרדה החברתית יש השפעה מאוד גדולה על הדיכאון, ולפעמים היא אפילו גורמת לו להופיע.
בעיה נפשית זו בעיה נפשית. אי אפשר להשוות בעיקרון.
ובכל מקרה אצלי החרדה החברתית שיחקה הרבה יותר, היא שינתה לי את החיים משמעותית, והיו לה תופעות לוואי שכאבו לי יותר.
אני כבר לא זוכרת איך זה להיות בלעדיה.
הדיכאון כן חסם אותי לאופציה של להתקדם ולנסות להתגבר, אבל החרדה החברתית פשוט שיתקה אותי וגרמה לי להבין באיזה מצב אני.

שניהם נוראים
ושזה ביחד זה בום

דיכאון גם ככה אתה לא מתראה עם אנשים