איך אנשים יכולים להתקיים כשהם לא מאמינים באלוהים?

איך אנשים יכולים להתקיים עם מחשבה שיש מישהו למעלה

את באמת.. לא רואה את הקשר?

שואל השאלה:
^^ יש מישהו למעלה ואם תתענייני קצת בתנך תביני את זה

כשרע לי יש לי אנשים אחרים לדבר איתם, או שאני מדבר עם עצמי או פשוט שותק.
שאין לי מה לעשות אז מה לעשות, זה לא תלוי בי אין לי מה להילחץ מהמצב או משהו כזה.
היום נתקעתי במעלית ישר אמא שלי נלחצה אני הייתי רגוע רצח, למה? כי אני מבין שאם אני לא שולט על זה אין לי שום סיבה להרגיש משהו כלפי זה.

מה גם, אין שום הוכחה שאלוהים קיים אז למה לי להאמין בו?

שואל השאלה:
^^ תגיד אתה רציני??? יש מיליון הוכחות שהוא קיים תתעניין קצת

אין הוכחה חותכת שהוא קיים.
אם יש אשמח לשמוע, 20 שנה אני חי בחיים לא ראיתי הוכחה שהוא קיים.
אולי אני טועה אבל, אשמח שתסבירי לי.

אלא אם כן הוא יבוא אליי ויגיד לי מה קורה יאחתי אני לא אאמין שהוא קיים.

שואל השאלה:
^ ילד אני לפחות מאמינה באלוהים ואני עושה מה שאני יכולה לגבי האמונה מדליקה נרות עושה קידוש ושומרת שבתות חשובות אז עדיף לך לשבת בשקט

בדיוק כמו שאנשים יכולים להתקיים כשהם מאמינים באלוהים

שבתות חשובות, למה מי את שתחליטי מה חשוב? השם הקדוש ברך הוא שיתקדש אמר לך לשמור שבת אז תשמרי שבת.

שואל השאלה:
תגידי את רצינית? רואים שאת לא מבינה כלןם, יש בשנה הרבה שבתות חשובות שנקראות "שבת הגדולה" כמו שבת לפני ראש השנה או שבת אחרי פסח וכאלה אז תלמדי לפני שאת מגיבה

אני באה ממשפחה דתיה חיים, אני יודעת את זה, אבל כל שבת היא חשובה ואם את מאמינה באלוהים את אמורה לדעת את זה.

וואלה מתקיים טוב אני, בלי להאמין בנחשים מדברים ובים נחצה לשניים ובאנשים מעל גיל 200

שואל השאלה:
לפי הדיבור שלך לא יודעת עד כמה ממשפחה דתיה את באה ברור שכל שבת חשובה אבל יש שבתות שהן נקראות שבת הגדולה ואת אמורה לדעת את זה בתור "דתיה"

אני אתאיסטית קודם כל, ותעשי מה שבאלך פשוט אל תטיפי לי על אלוהים אם אפילו לשמור שבת את לא עושה

שואל השאלה:
אהובה, לא הטפתי על אף אחד באתי לשאול שאלה שמעניינת אןתי אני מקבלת כל אמונה של אחרים, אמונה של בן אדם לא מתבטאת על שמירת שבת אני עושה הרבה מעבר , מדליקה נרות עושה קידוש קוראת שחרית בבוקר ובלילה שמע ישראל הולכת לבית כנסת כל שישי שומרת כשרות , בטוחה שאלוהים שמח שלפחות את מה שאני מצליחה אני עושה

היקום לא נוצר יש מעין
אלוהים הוא זה שגרם למפץ הגדול
למה דווקא האלוהים שלנו?
כי הנצרות והאיסלאם אלה חיקויים שבאו לאחר מכן

מתקיימים מאוד טוב, כל אחד עם אמונות שונות, חלקן אומרים שיש כוח אגדי למעלה שבוחר בשבילנו וחלקם מאמינים שהיקום נולד מפיצוץ אנרגיה

אתם חושבים שאנשים כמו הרב קנייבסקי למדו תורה כל חייהם לחינם?

זה סוג של כפיה דתית מה שקורה כאן
כל אחד מאמין במה שעושה לו טוב אין חוק שמחייב להאמין שיש אלוהים או כל דבר אחר

שואל השאלה:
מה הקשר ששבת

שבת עכשיו אהובה

האמת היא שקצת קשה לי לדמיין איך מתקיימים בסיפוק עם אלוהים. כאילו קודם כל גם אם הוא היה קיים בעיניי לא הייתי מתייעצת איתו על כלום כי הוא לא עונה לי, זה הכל אינטואיטיבי ותחושות שלי, אם אני רוצה להתייעץ עם האינטואיציות והתחושות שלי אני כותבת ועושה לעצמי סדר במחשבות או יוצרת אומנות, זה מעולה, האינטואיציה חשובה מאוד. אבל אם אני צריכה מישהו חיצוני לי הייתי מעדיפה שזה יהיה אדם חי ונושם שאכפת לו ממני ויש לו עמדות ופרספקטיבה וניסיון חיים משל עצמו שאוכל פיזית לשמוע אותו ולהעמיק את הדעות שלי ולקבל ממנו חיבוק או כאפה כשצריך.
ואני גם לא חושבת שאלוהים זה דבר שיכול לתת לי תקווה או סיבה לחיות. גם אם הוא יצר אותי ונוצרתי בשבילו זה לא נותן לי משמעות לחיים, להיפך, זה רק שם עלי עוד משקל שלא ביקשתי לעצמי ואני לא בהכרח רוצה בכלל. כמו מן אמא שילדה אותי ומצפה ממני ודוחפת אותי להיות רופאה למרות שאולי זה בכלל לא מתאים לי ולא נעים לי. יש לי אישיות ויש לי דעות ותחושות והייתי רוצה להיות האחראית על החיים שלי ולעצב אותם.
זה נשמע כובל ולא שיש לי בעיה עם כבלים וגבולות, כולנו צריכים כאלה, אבל הייתי רוצה להיות זו שבוחרת איזה גבולות לשים לעצמי או לפחות להיות עם אפשרות לשוחח ולדון עם מי ששם עלי גבולות ולערער עליהם יחד.

אתאיסטים נעזרים באנשים אחרים או בעצמם

במקום להתפלל שהכל יהיה טוב הם פשוט התפטרו את הבעיה בעצמם

אנונימי
כן.
עובדה הוא מת.

כי אני יכול להסתדר בעצמי. אני לא צריך אל להתחנן אליו כל הזמן. ואם אני רוצה לדבר עם מישהו אני מדבר למשפחה או חברים. איך יש לי תקווה? פשוט. כמו שיש סיכוי שמשהו לא יצליח, יש סיכוי שהוא כן יצליח. כל מה שצריך זה קצת אופטימיות