אנשים בדיכאון, מה אתם עושים עם עצמכם?

מרתון לסדרות/סרטים מפעם, מעסיקה את עצמי בלהיפגש עם חברים לפעמים, וטיקטוק/אינסטגרם סתם כדי להעביר את הזמן

כרגע אני שוכב במיטה וחושב על כמה אני רווק וכמה אין לי כוח לעשות כביסה

שירי דיכאון

התאשפזתי.

שוכבת במיטה וחושבת על העבר

שומעת מוזיקה

שירים דיכאוניים כאלה

עונה בסטיפס

אני יודעת שיש הבדל בין דיכאון לחרדה אבל תראי תסרטון ביוטיוב של ספיר זיסמן איך לצאת מהתקף חרדה לי זה מאוד עוזר תמיד זה מרגיע אותי

כאילו גם שאיי סתם עצובה או לחוצה לגביי משהו אני תמיד רואה אותו ז. מרגיע אותי מאוד

עדיף שלא אפרט
סתם ישנים

כלום אין חשק לעשות כלום פשוט חיה בעצב ודיכאון

מתמודדים

משתדלת לאזן את עצמי ולתת לעצמי מספיק ימי-כלום כשאני צריכה וגם להוציא את עצמי מהמיטה כשלא הכי מתחשק. זה קשה לפעמים, ומרגיש בודד ובלתי מובן, אבל לפעמים אין ברירה והדרך היחידה לצאת מזה היא לטפס החוצה לבד.

שוכב על המיטה בחדר ומנסה לישון

אני מטופלת מכל כיוון אפשרי, משמחת את עצמי בכל יום שאני יכולה, ומשתדלת לחיות את הרגע.

ליטרלי כלום
בזמני הפנוי אני שומעת שירים וכשאין לי כוח גם לזה אני פשוט בוהה בקיר בסבל רצוף

דיסקורד זה מקום הבריחה שלי אם סה מעניין

כשהייתי בדיכאון התעלמתי מזה
לא חשבתי על הנושא שגרם לי לחרדות ולדיכאון,התחמקתי מזה
מקיפה את עצמי באנשים והכלב שלי,טלפון, טלוויזיה
העיקר כל הזמן להיות עסוקה במשהו

אני לא יודעת.. גם לי לא טוב

מנסה לא לקפוץ מחלון למרות שזה כל מה שאני רוצה לעשות

אנונימית מסכימה איתך

כלום

גם אני

לא עשיתי אבחון של דיכאון אבל אני כבר שנה מרגיש מדוכדך ומדוכא

מה אני עושה?
בוכה
מקשיב למוזיקה
יוצא עם חברים כדי להנות
ומתאמן כדי להרגיש איכשהו טוב עם עצמי
וישן

שואל השאלה:
אין לי כלום לעשות כם עצמי

תנסי לצאת מהבית קצת זה עוזר

פשוט שום דבר

סובלים? רוב הזמן פשוט זורמים עם מה שיש מרוב שעייפים נפשית

שוכבת במיטה שעןת על גבי שעות בלי לעשות כלום, מרגישה חרא ובלי מוטיבציה לעשות כלום

כלום כאילו אני בטיפול אבל עדיין

כלום או שאני בטלפון משחק משחקים כדי למלא את החלל או אוכל

אני אישית כלום, מנסה לחיות כרגיל ולהתעלם מהבעיות כי אף אחד גם ככה לא יקשיב לי. פשוט מנסה לחיות הלאה

או שכלום
או שבוכה
או שנלחץ מזה שהחיים שלי הולכים לפח
או שמתחרפן

לא משנה מה אני עושה לא מספק אותי לטווח ארוך
בין אם זה משהו איכותי וטוב ושטוב יכול להחזיק מעמד שעה שעתיים ...ותמיד חוזר...הרגשה של עצבות דיכדוך דיכאון
באמת שנאמס לי כבר לא לוקחת כדורים
ורק התחלתי טיפול לא מזמן דרך קופת חולים וזה לא מקצועי חשבתי לקחת מריחואנה אבל צריך לערבב עם טבק וזה לא בריא לריאות אז מה עשיתי עם זה שניהם לא בריאים ...באמת שנאמס לי לשבור את הראש ...כדאי להבריא
לא יודעת כמה זמן זה ימשיך כל המצב הזה שנה, שנתיים שלוש אני באמת לא יודעת מה לעשות אני מרגישה חסרת אונים ומיואשת כן פעם מחדש בתוך לופ שלא נגמר אינסופי שמרגיש שככה יהיה וזה תקוע אותי וזה לא מספיק לראות סרטוני מוטיבציה לשמוע מנוטרים למיהם מילים זה יפה מטרות אבל דיכאון זה יותר מזה ורק משחווה את זה מבין שזה לא אפשרי לצאת מזה רק מזה חייב משהו ממשי לקרות משהו משמעותי ...אושר אמיתי שלא קשור למשהו חיצוני
עבודה ,לימודים,התנדבות תחביבים...עושה ואני אעשה כדי להפסיק את הניתוק כדי להיות חברותית....ושאני לא אוותר אף פעם בחיים שלי עד שאני אמות

כלום ושום דבר

בורח למוזיקה, הרבה מוזיקה
וסדרות
ובגדול מנסה לא למות :)

רואה אנימה או סדרות כל היום משחקת משחקים ומדברת עם עצמי הרבה למה אין חברים בתמונה

לראות סדרות וסרטים כדי למלא את המחשבות

ומוזיקה אני אשיתי מנגנת בווליום מטורף

תאכלי הכי טוב

כלום