אני רוצה לכתוב סיפור על השאלה מהי משמעות החיים.

משמעות החיים היא לנצל את הזמן שבו אתה מחכה למוות

תכלס אין משמעות. וזה אחלה רעיון לכתוב על מישהי שמגלה את זה ומנסה להתמודד עם זה.

תקראי את המיתוס של סיזיפוס של קאמי, הוא עובר שם על מלא פתרונות מסויימים ולבסוף מציג את גישתו שלו. אבל בכל מקרה, למה שתכתבי סיפור כזה אם אין לך תשובה לתת (העדר תשובה לשאלה הזו הוא גם תשובה, אבל אני מדבר על תשובה כסוף לסיפור)? כל הקטע בספר כזה הוא להעביר לקורא את מה שאת חושבת בנושא.

סיפור כזה יש לך הרבה אחראיות כלפי הקוראים..
היוצרים של 13 סיבות אני חושבת גרמו לכמה אנשים להתאבד..
תבעו אותם (לא אומרת שיתבעו אותך אבל יכולים להיות למסרים מסוימים בסיפור השלכות על הקוראים)
כי עם מסקנות כאלה לא משחקים, את צריכה להיות רגישה באיך שאת מנגישה את המסר הגדול על משמעות החיים וגם איזה מסר? שלא יפגע באחרים, שיהיה לו גם ערך מוסף.

שואל השאלה:
נראה לכם לפי מה שרשמתם פה שזה יהיה טוב שהגיבורה תגיע למסקנה שחיים בשביל למות ותתאבד ואז מישהו שהוא גם חשוב בסיפור יגיד לארון שלה בסוף שהיא טועה וחיים בשביל לחיות?

משמעות החיים היא משהו שאתה מוכן למות בשבילו (**לדעתי**)

שואל השאלה:
ואו עמוק
שנייה אני מעבדת

לפי דעתי אדם לא יכול לדעת את משמעות חייו. (אולי רק בסוף החיים). בגלל שהמציאות כלכך מורכבת ומשתנה וכך גם האדם עצמו.
אבל עדיין יש כלל אצבע שעל פיו האדם יכול לדעת מה לעשות ואיך לפעול, וזה: תחושת "סיפוק פנימי, עמוק וארוך טווח" אם אתה מרגיש כך זה אומר שזה טוב לך באמת ואפילו הייעוד שלך בחיים (כי הנשמה מתענגת ולכן אתה מרגיש את הסיפוק העמוק הזה), ואם אתה לא מרגיש כך(אחרי ניסיון אמיתי) - זה לא המשמעות/ייעוד/מטרה שלך.
כמובן שבמהלך החיים אפשר לעשות שינויים כי העולם משתנה וכך גם אתה, וסה"כ אתה צריך למצוא את המקום שלך.

משמעות החיים היא לשרוד.

אני אעתיק לכאן משהו שכתבתי בשאלה אחרת:
הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות זה לנחש לפי תפיסת העולם שלנו.
אם לחלק את זה לשניים, יש האופטימיים שאומרים שיש תכלית, ויש הפסימיים שאומרים שאין.
ואם נלך על זה שיש, אז מה היא בעצם? גם את זה אין לנו שום דרך לגלות.
עד מתי?
את מתי שתחליטי.
תכנית, את יכולה לעשות מה שאת רוצה עם החיים שלך, כולל לקחת אותם, למרות שאני נגד זה.
אם יש לך זמן על העולם הזה, נסי לנצל אותו כמה שיותר ללא לשים איבר מין זכרי ולחיות את החיים שהכי קרובים לחלום שלך.

כעיקרון לאדם שלא מאמין אין באמת משמעות, אלא המשמעות הם החיים עצמם עד שמגיעים למוות ואז אתה בבעיה.לאדם מאמין החיים הם סוג של תקופת מעבר, שבהם התכלית היא לנצל את הזמן בעולם כדי לתקן את עצמנו כמה שיותר כדי להגיע אל התכלית האמיתית שהיא העולם הבא, ומה שטוב בתכלית הזאת הוא שאין לה סוף.