זה רק אני או שרק הפילוסופיה שהייתה מדקארט עד קאנט מעניינת ובאמת גורמת לחשוב?

שואל השאלה:
מי מעניין שלא מאז?

ממש לא הפילוסופמם הכי מענינים הם הפילוסופים של המאה ה19 לדעתי,
למרות שהפילוסוף שאני הכי אוהב הוא יום שבאמת חי בתקופה הזו
נכון שיש מהתקופה הזו פילוסופים מאוד גדולים אבל זה בעיקר כי בתקופות אחרות פילוסופיה לא היה הדבר הכי מענין במערב אירופה.

^נכון, אבל כמעט אף אחד לצערי לא מכיר אותם כי הם לא נולדו במקום הנכון בזמן הנכון.

^מה מי לא מכיר אותם לעזאזל? אבן סינא השאיר את חותמו על כל הפילוסופיה עד קאנט, על אבן רושד בכלל אין מה לדבר (בלעדיו לא הייתה פילוסופיה חדשה בכלל). אלפאראבי אולי טיפה פחות מוכר אבל הוא גם ידוע יחסית.

^למי אכפת מההמון, כוונתי לאנשים בעלי עניין בסיסי בפילוסופיה.

התכוונתי להמון, הוא קובע מה אנשים יחשבו.

שואל השאלה:
קאמי לא שמעתי עדיין את ההרצאות עליו אבל ניטשה סתם מתחכם וגם ויטקנשטיין (אני חושב שזה ויטגנשטיין אבל לא בטוח) ואפלטון סתם משעמם

אתה רציני? זאת התקופה הכי משעממת, רוב הפילוסופים אז לא הבינו את עצמם ולא את מושאי הויכוח שלהם (קאנט מסכם זאת היטב גם במבוא להקדמות, גם בהקדמות לביקורת הראשונה, וגם בפרקי הדיאלקטיקה הטרנסצנדנטלית. כמובן, כשאתה קורא את הפילוסופים עצמם זה לא גורם לך לחשוב שהוא טעה. שלא נדבר על התקופות המוקדמות יותר הפוסט-רנסנסיות, זה בכלל היה מיותר). סתם בגלל שהגל קבע את "שלושת האמפירציסטים" (לוק, ברקלי, יום) ואת "שלושת הרציונליסטים" (דקארט, שפינוזה, ולייבניץ) כגדולים כולם מביאים ביד על התקופה המשעממת הזו (גם מתוכם יש חלק משעממים, לוק למשל).