פליז כנסו אני אעריך בטירוף

מה דעתכם על השיר שלי?

מחפשת לצרוח
ומחפשת כבוד
בתוך גוף דוגמנית
עם חיוך מזוייף
עם חזה מנופח
עם ישבן מטורף
ועיניים יפות כמו הים

כךקבע הצלם
שבשבילי הןא עולם
ולא, זה לא שזה רע
להיות הכי יפה
אבל לא בבעיניי,
מול המראה כדאי
לחשוב על הספקות..


פזמון:
שלא יתלכלך האיפור
לחי עם דמעה שחורה
משתנה למייקאפ לוהט
כי אני בפאקור
או אולי בתנור
עם עוד נשים חמות כמוני

תראו איזה יפה התצלום,
פעם חשבתי שאני מכוערת
ופתאום חזר החיוך
אבל כולם אומרים, היא שווה לכלום
ואני בפארקור,
מייד עונה לשיחות מנחמות בתיאום

זה התחיל מסביבה של יפות
במשך כמה שנים
בתוך גוף לא להיט
עם חיוך לא קבוע
כם שיער מנופח
עם בגדים "זעזוע"
ועוורות מוחלטת ליופי שיש

לא חיפשתי מה יכול להוסיף
מה יתן לי ביטחון
לא חיבקתי את הדרך שלי
חיפשתי מה הכי נכון
למי שמסביבי
לא פקחתי עיניים, נתתי אותן
לאחרים שהעתיקו מאותן בנות

*פזמון*

ואז בתי סיום:

אני בפארקור
קופצת ממה שטוב לאחרים
לאיך הפוזה עכשיו
ובחזרה למה שטוב לי
לתשוקה נכזבת שנאבדה בסתיו
ושוב אוהדת לדוגמנית
עד סטירה לא מובנת מאליו

ואני מנתחת לאטומים
את מה היה
מה היה קורה אילו, למה, מי מה אשם, ומה קרה תחילה
אז מתרכזת בסוף, נושמת אוויר...
אני הייתי בפארקור,
ועכשיו יצאתי מהמתקנים

אם הגעתם לכאן,
א תודה רבה זה לא מובן מאליו
ב השיר הוא על שנאה עצמית וחוסר ביטחון, וביקורת חברתית על שלמות שמחדירים בנו, ובעיקר בנשים מגיל קטן