שאלת פילוסופית אני חושב משמע אני קיים

ישות קיומית

על ידי מחשבה עצמית והסתכלות פנימה. הוא עשה ניסוי מחשבתי בו הוא הפיל את כל האמונות שלא נחשבות "חד משמעיות" וגילה את הקוגיטו (אני חושב משמע אני קיים")
אם תרצי הרחבה מוזמנת לבקש

שואל השאלה:
תודה, אבל אני יודעת מה זה, התכוונתי איך דקארט נגיע למסקנה הזאת

אם *הוא* חושב אז זה הוכחה שישנו *הוא*

לפי דעתי הפילוסוף רנה דקארט הגיע למסקנה זו בכך שקיומו של דבר מתהווה עצם ההתבוננות בו-
אם יש עציץ שאף אחד לא יראה לעולם- אף אחד לא יהיה מודע לקיומו והוא סתם יתקיים, אבל בלי עיניים שמתבוננות בו.
אם האדם אינו חושב, אין לו תכלית ולקיום שלו, המחשבות נותנות תכלית לקיום של האדם ובסיס יציב, מחשבות ודעות- אם אינו קיים הבסיס האדם שווה ערך למת כי לקיום שלו אין תועלת, משמע אם האדם חושב הוא קיים, לא חושב=מת.

מתבטא מכך שרנה מאמין בחוק הפיזיקלי שמחזק את העובדה שאטום (כל חפץ ודבר עשוי מאטומים) יכול להתקיים רק אם מתבוננים בו

הוא הטיל ספק בכל ערוץ הכרה (לשון אחר, בכל דבר), עד שנותר לו רק דבר אחד אותו הספק לא הביס, האני.

גם על זה יש ספק.