אין לי חברות, כולן מנצלות אותי

לא, תעזבי אותם ותמצאי מה לעשות בחיים

תחפשי אחרות

שואל השאלה:
בת

שואל השאלה:
אז לסנן אותה?
מה להגיד לה?

מבינה אותך וזה הכי מציק בעולם,אני עכשיו בסוף יב ותמיד היו לי חברות טובות וזורמות וכיפיות שבאמת אוהבות אותי, אמנם הרוב היו צבועות וילדות אבל פשוט היה לנו כיף ובתקופה האחרונה אני עם חבו של ילדות ככ מטומטמות וחסרות אישיות שלא יוצאות מהבית וקשה לי להיות לבד וקשה להוציא אותן כי הן ילדות בית כאלה ועד שיוזמים יציאה... הפואנטה זה שאת לא צריכה להיות במקום שלא טוב לך, אני עוד שניה עפה משם אז אין לי למה לשנות את זה אבל תנסי למצוא חברים חדשים, תתרחקי מהן הן סתם נצלניות ואת תזכי באמת לאנשים שאוהבים אותך ואת נהנת איתם בסוף תסמכי עלי

*לפעמים יש מסביבינו אנשים רעים כדי שנדע להתרחק מהם*.
אם הן רק מנצלות אותך אין שום סיבה שתמשיכי לרדוף אחריהן שום סיבה.

זה אצלי ככה בדיוק
חברות שלי לא מדברות איתי גם לא בבית ספר
בחופש רק חברה אחת התקשרה כל החברות שלה לא באות לבת מצווה אז היא פשוט אמרה שאני יושבת לידה באוטובוס ולא באלי
תמצאי חברות אמיתיות אחרות
את לא חייבת לספר להם סיפורים ולא חייבת להגיד להן כלום עם לא באלך

יקרה,

נתקלתי בהודעתך והיה לי חשוב להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות הקשות שכנראה מגיעות בעוצמה גבוהה.. ואני משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולפעמים היא עשויה להפריע גם בהתנהלות היום יומית. האם יש מישהו שאת סומכת עליו שתוכלי לשתף אותו ברגשותייך?

בנוסף, אם תרגישי צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.

שלך,
מתנדבת סה"ר.

אהובה שלי תעזבי אותם דחוך אני יודעת שזה קשה אבל אני עזבתי מלא אנשים רעילים אחרי מלא זמן שנשארתי איתם רק כי פחדתי לשחרר וכשישבתי הכרתי אנשים מדהימים . הזמן יעשה את שלו

גם ה"חברות" שלי כאלה. נתתי לזה לקרות במשך הרבה זמן עד שהבנתי שאני מעדיפה לבלות לבדי מאשר איתן. התחלתי לסרב יותר ולהראות להן שהכבוד אצלי הוא במקום הראשון. מאז אני לא מנוצלת יותר.