(פריקה) אני באמת לא מבינה את ה"חברים" שלי.

ודגש על ה-"".
כאילו החברה הכי טובה שלי, מודעת לההפרעות אכילה שלי וכל שניה מנסה להפסיק או לעזור לי סבבה?
וכאילו זה לא שאני לא מעריכה אבל זה מעיק לי טיפה
אבל זה רק קורה בשיחות בטלפון, ה-"זה לא בריא, את צריכה לאכול מסודר וכ'ו".
ופתאום באיזשהו יופ בבית הספר אנחנו יושבים עם חברים ויש לי ידיד שרוצה להתחיל דיאטה. אז החברה שלי הסתכלה עליי והתחילה להגיד לו: "תבקש ממנה, הדיאטה שלה מושלת. אתה אוכל מלפפון אחד ביום וזהו פיקס."
אני פשןט לא מבינה כאילו מה יש לה למה לצחוק על זה? ועוד שיום לפני היא הייתה לגמרי אחרת בשיחת טלפון.
או היום לדוגמא היינו בסיור מהבית ספר והביאו לנו כריכים מבית הספר, הייתי ממש ממש רעבה אז החלטתי לקחת כריך. ואז פתאום מישהו הוציא פריכית אז אמרתי טוב נו זה רק פריכית. רציתי ללכת לקחת פתאום היא צועקת: "מה איך את עדיין רעבה?" "אכלת יותר מידי מה יש לך" "למה את אוכלת כל כך הרבה", ורק אומרת שהיא אכלה גם כריך לפני הפריכית הזאת והיא ממש לא אמרה את זה בצחוק! אז פשוט עניתי, "כן צודקת." ופשוט התייאשתי עוד שניה בכיתי והלכתי משם בלי לקחת מהפריכית. ואז עוד העיזה להגיד: "סתם נו מה יש לך קחי" הייתי מבינה כאילו אם היא לא הייתה מודעת לבעיה הזאת אצלי אבל היא כן מודעת. למה שהיא תעשה את הדבר הזה? אני לא מבינה באמת.
ואז אני מתפלאת מאיפה ההפרעות מגיעים.