איך אנשים שאחד מההורים שלהם מתו יכולים אחריי כמה זמן להתנהג כאילו כלום לא קרה ואפילו לדבר על ההורים שלהם?

זה הגיוני
זה עדיין ממש קשה להם בפנים אבל הם מסתירים את זה

נקווה שלא נדע את התשובה בעזרת השם

אני בטוח שבהתחלה הם לא יכלו. אני בטוח שיש הרבה שזה כן מאוד קשה להם ומעדיפים לא לדבר על זה
אבל זמן עובר, הכאב מתעמעם ואפשר לדבר על הדברים

הם לא, תמיד הם יזכרו את ההורים שלהם.
אבל זמן באמת עושה את שלו(לאו דווקא במובן טוב במקרים מסוימים). ההורים כבר פחות זכורים להם, וגם אם כן הם לא ירגישו צורך לשתף עם כולם "היי זה בדיוק הזכיר לי את אבא/אמא שלי" או משהו בסגנון