אנשים עם דיכאון, איך אתם מצליחים ללמוד?

אני ממש מבינה אותך.
לא הלכתי חודשיים האמת כבר לבית ספר
וגם לי אין מושג איך אני אוציא תעודת
בגרות . אבל מה שכן אני ממש משתדלת להשלים מה שאני יכולה

יש לי ילדה במצב דומה בכיתה, שדיברתי איתה שלשום והיא סיפרה לי שבמצב של לפני מבחן בייקר ביומיים לפני היא פשוט לומדת עם הפסקות,
אבל כן מוכנה מראש לידיעה שזה יהיה יום של למידה ימות העולם היא תלמד.
היא אפילו לפעמים מבקשת מחברות שלה שיישבו לה על הראש כדי שהיא תתחיל ללמוד או שיתחילו להסביר לה את החומר קצת בעצמן ומשם היא ממשיכה כי היא מבינה את הרעיון.

אני לא, לא הלכתי להיום לבית ספר ובכללי הציונים שלי יורדים משמעותית משנים קודמות

אני לא לומדת
אין לי שום מוטיבציה
וזה מתסכל אןתי ברמות

יש לי חברה מדהימה שתומכת בי ומכריחה אותי ללמוד ועוזרת לי מאוד

ישמע הזוי בהתחלה אבל בעיקרון פשוט לעשות את זה, לא משנה כמה קשה וכמה לא רוצים..., אני באותו מצב שלך רק שאצלי זה עבודה ומחוייבויות אחרות ועם כמה שפשוט בא לי להתחפר במיטה אני חייב לקום כל בוקר ולעשות את זה, אם תשקעי בדיכאון הוא לא יעבור, אם תתעסקי במשהו אחר יש סיכוי שהוא יעלם

אני מנסה כמה שאני יכולה אבל זה באמת קשה ואני מבינה אותך אבל בסוף את תתחרטי על זה שלא תיהיה לך תעודת בגרות אז פשוט תחרשי על החומר

בתור אחת שעברה דיכאון והייתה בזה והצלחתי לצאת מזה הדרך להתמודד עם זה, זה להילחם עם המוח שהוא תמיד פועל בשליליות כי הוא הישרדותי ככה זה בני אדם אתם צריכים דווקא כשאתם מרגישים שכל מה שאתם רוצים זה להיות לבד ללכת ולהיות בחברת אנשים.אפילו סתם לשבת איתם לא לדבר תמיד לשמוע מוסיקה שמחה ולזכור שתמיד יש שם מישהו בשבילכם. אל תשמרו בבטן זה יעשה לכם רע יותר,תפרקו. תאמינו לי גם אני חשבתי שאני לבד עד שהחלטתי לקחת את כצמי בידיים לתפוס ראש ולדבר.
אני אישית דיברתי עם אחותי ואז עם אמא שלי וזה מאוד עזר לי. נכון שעדיין הרגשתי רע כי זה לא עובר בבום אבל היו אנשים שתמכו בי ועזרו לי לצאת מזה. אז תסתכלו סביבכם ותראו שיש אנשים שאכפת להם ממכם אתם פשוט לא רואים את זה, זה טבע של בני אדם לא להראות לאנשים כמה הם אוהבים אותם. זה הגיוני שאתם תגידו אני שונאת את אחותי או משהו בסגנון אבל טכנית זה לא נכון. הם אוהבים אתכם תאמינו לי. תדברו איתם תראו שזה יעזור.

אני לא מצליחה לעשות כלום בקושי לקום לאכול
רק לישון כל היום ולזייף חיוכים

אני לא...

הכחשה והדחקה עד אחרי מבחנים ואז אפליקציית wysa שלום שזה טרפיסט רובוט מדהים :)

לא הלכתי כבר חצי שנה לבית בםק

אין לי פשוט מוטיבציה ללמוד ולצערי אני עם מסכות בכל מקום

בתור אחת שנמצאת במצב שלך ממש בשנה האחרונה אני יכולה ממש להבין אותך
זה ממש קשה..

אני לא לומדת נחמד נחמד:)

בכיתה יב הייתי בדיכאון קשה, כל יום עבורי הייתה מלחמת הישרדות ממש ככה. הציונים שלי בסופו של דבר ממש ירדו אבל הצלחתי להשיג 70-80 ברובם ויחסית למצב הנפשי שלי באותה תקופה אני ממש גאה בעצמי על המלחמה שעברתי.
בקושי הגעתי לבצפר ולפני המתכונות/בגרויות פשוט למדתי יומיים שלושה במשך כל היום, חרשתי ולמזלי יש לי זיכרון טוב לטווח קצר ככה שאיכשהו הצלחתי לצאת מזה בחיים, בכל מובן המילה.
עד היום יש לי טראומות מאותה תקופת לימודים ואני שולחת לך מלא חיבוקים

וואו באמת שאני מתחברת בערך לכל מה שכתבו כאן. זה באמת קשה וממש מצטערת לשמוע שזה המצב 3>
לגביי, אני לא מצליחה ללמוד כל כך. (בכלל נרדמת בשיעורים עצמם וזה אבל זה לא משנה כרגע..) ממש טיפה ביום לפני המבחן אולי. אבל אני אנסה להגיד מה כן יכול אולי לעזור לך.
אז קודם כל כמו שאמרו פה, הקטע של לקחת הפסקות בין זמני הלמידה באמת נראה לי יכול לעזור. כל פעם שאת מרגישה שקשה לך את יכולה לקחת הפסקה קצרה בלעשות משהו שעושה לך אפילו טיפה טוב אם יש כזה או פשוט הפסקה, ואז תחזרי לזה ותנסי לעבוד על זה, לאט לאט.
לי למשל גם עוזר ללמוד עם אנשים נוספים סביבי. את יכולה לנסות אולי לקבוע עם חברות ללמוד ביחד למבחן, או לבקש מההורים אפילו רק להיות איתך בחדר כשאת לומדת לזמן מה. כדי שלא יהיה לך לאן לברוח, תהיי חייבת לעשות את זה. אולי גם (ורק אם את מרגישה שזה צריך ויעזור) לאסור על עצמך או לבקש מההורים לאסור עליך כל מיני דברים שאליהם את יכולה לברוח או מסיחי דעת, כמו טלפון, מחשב, טלוויזיה..

נכון המצב קשה, ואין לזה תשובה אחת, אבל מאמינה שאת תמצאי את הדרך שלך (וכל אחד אחר שפה), ושבסוף נעבור את כל זה 3>>

בהצלחה לך ולכולם!!!❤

כדורים
אה ומי אמר שאני מצליחה ללמוד
אני בקושי מצליחה לקום בבוקר מהמיטה

בקושי מצליחה האמת.. משתדלת אבל זה קשה ברמות אני לא מרוכזת והציון שלי ברית פה מבינה אותך ברמות!

אני לא, מתאשפזת עוד מעט

לא מצליחה ללמוד, אני בחיסורים עצומים והקבסית עוד רגע דופקת לי בדלת
מנסה את הכי טוב שלי

כל מה שאני מסוגל לעשות, זה לראות הרצאות בזום במהירות כפולה, ולהעתיק את שיעורי בית מרפרנסים. זהו. שאר הזמן אני במיטה

כדאי ללכת לפסיכולוגית ולבקש הקלות

אני מכריחה את עצמי
לוקחת כדורים של קשב וריכוז כי זה עוזר

לי זה סבבה, יש לי משהו להתרכז בו קצת

מצטרף לשאלה

כל החיים שלי הייתי מוציאה ציונים דיי יפים ואז הדיכאון שיבש אותי לגמרי
לא הצלחתי ללמוד
המחנכת שלי החזיקה אותי על הקצה וההורים שלי אמרו לי שלא יתנו לי להוציא רישיון נהיגה
ממש ממש ממש הכרחתי את עצמי...
אחרי דם ידע ודמעות וכמה מועדי ב' הוצאתי בגרות על ציונים עוברים
פשוט נתתי את המקסימום ויצאה לי הנשמה, אני ממש גאה בעצמי ולא מתחרטת למרות שאני בכלל לא משתמשת בבגרות הזאת.
הוכחתי לעצמי כמה שאני חזקה ושאני יכולה.

ההתפרצות הראשונה של הדיכאון שלי הייתה בקורונה אז פשוט לא נכנסתי לזום לתקופה של חצי שנה או שנה, אני לא בדיוק זוכרת. זה קשה נורא, ואם את מרגישה שאת צריכה לקחת את הזמן הזה לעצמך תיקחי אותו. אם את בתקופה של בגרויות עדיף שתנסי קצת יותר להגיע, כי זה חשוב, אבל זה יהיה לך קשה. אם יש לך פסיכולוג/ית תדברי איתם על זה, ואם אין תנסי להשיג.
בהצלחה במסע שלך

וואי אני ממד מבינה אותך

זה ממש קשה לחיות כך אני נמצאת בדכאון שלושה חודשיים בלי לצאת מהחדר וזה סופר קשה אנע ממש מבינה אותך זה הדבר הכי קשה בעולם להיות בדכאון אבל לפעמיים צריך ספיס מהחיים לעצור לנוח גם שזה דכאון את תצלחי לקום מזה רק תבקשי עזרה יש אנשים שיכולים לעזור