הורים מאמינים אני אתאיסטית וכופים עליי דת אני לא מצליחה לשמור שבתות ואני מכבדת...

תגידי להם שאת מכבדת אותם, שאת מתנהגת לידם טוב למרות זה, ושגם לך יש רצונות מחשבות, ורגשות שונים מהם.

פנימייה.

בדיוק שאלתי על זה שאלה קודם
גם אמא שלי ככה

אני איתך באותו עניין רק שאצלי זה הפוך אני מתחילה להתקרב לדת אבל המשפחה שלי קצת יותר מחילונית

אין באמת פיתרון.
או שאת שומרת ומכבדת אותם או שאת לא שומרת ומכבדת אותם.
את אמרת שאת לא שומרת אבל עדיין מכבדת, שבעיני זה מדהים.
הם לא יכולים לכפות עלייך את הדת.. זה פשוט לא הוגן. אם את לא מאמינה בזה אז אל תשמרי.
אבל גם אל תזכירי להם שאת לא שומרת כי זה באמת מצער אותם, ככה אני עושה.

תסבירי להם שדרך החיים שלך לא מפריעה להם וזה לא אמור להעסיק אותם. אם הם לא מקשיבים פשוט תמשיכי בדרך שלך בצורה שהם לא ידעו ויעצבו. ותחכי כשיהיה לך כסף לעבור

תקשיבי תעשי מה שאת רוצה בהדרגה
בהתחלה הם לא יקבלו את זה ויהיה להם קשה
אבל הם יתרגלו ויהיו פחות דרמתיים
לאחר תקופה של זמן כמובן
אני מבינה את ההרגשה
מדברת מניסיון

שואל השאלה:
בכל פעם שאני סוגרת את הדלת זה מגיע לצעקות ועצבים
אני באמת מנסה לכבד אבל לא מעריכים את זה

אני כמוך פשוט תחללי שבת לא לידם בחוץ או בחדר לבד

אשמח לדבר איתך בפרטי על הנושא.
מבין אותך

ותכבדי לפחות עד גיל 18

שואל השאלה:
אתה באותו מצב או מצב דומה?

אני לא.
אבל יש לי כמה חברים שהם דתלשים והם סיפרו לי בגדול על מצב זהה

אבל תביני שהם צודקים לגבי זה שזה מצער אותם .. כי הם חינכו למשהו , וזה שאת חושבת אחרת סבבה אבל לכבד את המקום שאתה נמצא בו זה א' ב' .. במיוחד שאלו ההורים שלך .
גם האחים שלי כשלא היו דתיים הם חיללו בהתחלה בבית בשושו , וההורים שלי שמו לב וביקשו מהם לכבד .
ובאותו זמן כיבדו ואם היו יוצאים מהבית אז .
וזה שאני כותב "באותו זמן" זה בגלל שהיום הם שומרים ב"ה .
בקיצור : לכבד את ההורים שלך , ואת יכולה לעשות שבתות מחוץ לבית ואז תוכלי ...

שואל השאלה:
מזל טוב לי על היותי בחמות

נושא חשוב מאוד

הם רק מנסים להציל אותך ולעשות טוב

זה ממש לא בסדר לדעתי לכפות דת על אנשים, וזה מאוד יפה לגבש דעה משלך, צריך לדבר איתם או עם מישהו שישכנע אותם להפסיק לעשות את זה.

לפי החוק אסור להם לכפות עלייך דת

זה שהם רוצים לשמור לדוגמא על אווירה של שבת בבית שלהם זכותם לגמרי ואם לא טוב לך פשוט תעזבי את הבית. את לא יכולה לעשות מה שבאלך בבית גם של ההורים שלך בכל מקום יש חוקים.
אם הם נכנסים לך לחיים הפרטים שלך לא משנה אם זה בגלל ההלכה או לא קשור להלכה אז זה החיים שלך לא שלהם ואת מחליטה על עצמך

שואל השאלה:
אלה החיים שלי וכל עוד זה לא מול העיניים שלהם זכותי לחלל
אני לא יכולה לחיות ככה אני פשוט נחנקת ונמאס לי
ולכל אלה שאמרו שזה מרחמים אז זה אם כבר מרחיק מאשר מקרב
זה מכניס בי תקווה לברוח ולגדל את הילדים שלי כמה שיותר ההפך

ההורים שלך אוהבים אותך זאת עובדה. הבעיה מתחילה כששני אנשים מבטאים את האהבה שלהם בצורות שונות ואפילו מנוגדות...
בדרך כלל אם יש לכם תקשורת טובה זה מספיק לפתור את הבעיה פשוט תביני איפה הגבולות שלהם מה מקובל עלייך מה לא מקובל עלייך אם הגבולותשלהם מקובלים עלייך תסכימי ותציבי את הגבולות שלך לגבי החיים שלך. אם הגבולות לא מקובלים עלייך... תחפשי מקום אחר או שהמלחמה מתחילה וזה באמת כל כך חבל...