6 תשובות
להתעסק בדברים אחרים ולא לחשוב עליו או לחשוב עליו דברים שמורידים לך ממנו.
להבין שכנראה אתם לא מתאימים וזה הפסד שלו/ה
ככה אני עברתי
מצד שני אני מתחיל עם בנות כל הזמן
אז אולי גם אני לא התגברתי על זה
ככה אני עברתי
מצד שני אני מתחיל עם בנות כל הזמן
אז אולי גם אני לא התגברתי על זה
שואל השאלה:
הוא לא דחה אותי, ואני לא חושבת עליו באובססיביות ולא הופכת את עולמי בגללו.. אני אישה בוגרת ויש לי חיים, אני עושה תואר שאני אוהבת אבל מה קרה.. הוא איתי בלימודים וכל פעם שאני רואה אותו אני נלחצת.
אני סובלת מדיכאון ובעיות דימוי גוף וחרדות באופן כללי, זוגיות היא לא אופציה מבחינתי בכל מקרה בגלל קשיים חברתיים, ולהיזכר בו ובעובדה שהוא קיים ו99.9% הוא לא מעוניין בי בכלל, פשוט מכניסה אותי לחרדות מטורפות.
אני רק רוצה להתגבר על זה ולהמשיך הלאה. זה תוקע אותי ועושה לי רע.
ואני לא מצליחה.
אני חושבת שזה כי הייתה תקופה שהוא הסתכל עליי הרבה ואז זה הפסיק האמת בגללי, והוא יותר לא מסתכל וזה רק מלחיץ אותי יותר.
אין לי דיבור איתו מעבר לדיבור הרגיל של עמיתים, אני גם לא מעוניינת לקדם את זה מעבר כי אני יודעת שהחרדות לא יאפשרו לי להיכנס למשהו מעבר איתו.
אז.. פשוט רע לי ואני רוצה שזה יפסיק.
הוא לא דחה אותי, ואני לא חושבת עליו באובססיביות ולא הופכת את עולמי בגללו.. אני אישה בוגרת ויש לי חיים, אני עושה תואר שאני אוהבת אבל מה קרה.. הוא איתי בלימודים וכל פעם שאני רואה אותו אני נלחצת.
אני סובלת מדיכאון ובעיות דימוי גוף וחרדות באופן כללי, זוגיות היא לא אופציה מבחינתי בכל מקרה בגלל קשיים חברתיים, ולהיזכר בו ובעובדה שהוא קיים ו99.9% הוא לא מעוניין בי בכלל, פשוט מכניסה אותי לחרדות מטורפות.
אני רק רוצה להתגבר על זה ולהמשיך הלאה. זה תוקע אותי ועושה לי רע.
ואני לא מצליחה.
אני חושבת שזה כי הייתה תקופה שהוא הסתכל עליי הרבה ואז זה הפסיק האמת בגללי, והוא יותר לא מסתכל וזה רק מלחיץ אותי יותר.
אין לי דיבור איתו מעבר לדיבור הרגיל של עמיתים, אני גם לא מעוניינת לקדם את זה מעבר כי אני יודעת שהחרדות לא יאפשרו לי להיכנס למשהו מעבר איתו.
אז.. פשוט רע לי ואני רוצה שזה יפסיק.
אנונימית
שואל השאלה:
אני לא רוצה לזלזל בך או בחוויות שלך, ואולי זו פשוט התפיסה שלך להגיד לי לנסות להיות הבחורה האידיאלית של מישהו.
כמו שאמרתי אני סובלת מדיכאון ובעיות בדימוי גוף ובעיות חברתיות אחרות. אנחנו מדברים כאן על גבול האוטיזם (עוד לא אובחנתי אבל יש לי פגישה בקרוב, וזו שאלה שעלתה עם הפסיכולוג.)
ככה שלא מדובר במצב טיפוסי של בחורה ביישנית שממש מחבבת מישהו אבל מרגישה שהוא טוב מדי מכדי להיות איתה.
מדובר פה על חסמים מנטליים אמיתיים שחלקם לא ייעלמו כי זאת מי שאני וככה המוח שלי מחווט ואין לי מה לעשות לגבי זה
ואני לא מתכוונת להכניס את עצמי לעוד חרדות בניסיון לרדוף אחרי הרעיון של אישה אידיאלית עבורו, גם אם זה בדיעבד דברים שאמורים לעזור לי כמו לנסות להתחטב או להגדיל מעגל חברים.
כי בפועל אני לא נראית רע, באופן אובייקטיבי אני לא נופלת בקבוצת הנשים הלא מושכות. היו גברים שניסו ואני שומעת מאחרים באופן כמעט קבוע תגובות חיוביות על איך שאני נראית (אבל זה לא משנה את העובדה שפסיכולוגית אני לא רואה את עצמי ככה) ולגבי להגדיל את מעגל החברים כמו שאמרתי, יש לי קשיים חברתיים בלשון המעטה. אני סובלת מחרדות מגיל קטן עוד מגיל 8. בעיקר חרדה חברתית. כמעט הגעתי למצב שהתנשקתי עם גבר ולא יכולתי לישון כמו שצריך במשך שבועיים בגלל זה. ולא בגלל התרגשות וכמה אני מאוהבת וכל השטויות האלה.. כי בחיים לא התאהבתי.
זה היה בגלל פחד. בגלל טרור ואימה וחרדות שלא עזבו אותי ולא נתנו לי לישון
ככה שלהגיד לי שלוותר על זוגיות זה אסון ושחלילה לא אעשה את זה לעצמי, כאילו מדובר באיזה שלב שאני מיואשת כי אני לא מוצאת מישהו שיאהב אותי - פשוט לא נכון לגבי המצב שלי..
כי לא מדובר בקושי קטן שיעבור לו עם הזמן מדובר בקושי שיישאר שם לנצח.
אז תאמין לי כשאני אומרת, שאין לי כוונה לנסות להיות ה"בחורה האידיאלית עבורו". כי אני מכירה את עצמי מספיק כדי לדעת שזה יעשה לי עוד יותר רע.
ואין לי כוונה להרחיב מעגלים חברתיים כי גם זה - יעשה לי רע.
יש לי חיים, יש לי חברות, כן הלימודים תובעניים אבל יש לי את החברות שלי ושני ידידים וכבר עכשיו זה גבולי עבורי. יש לי תחביבים ויש לי דברים שאני אוהבת כי כמו שאמרתי עולמי לא התהפך בגלל אותו גבר והוא לא הפך להיות הסיבה לזה שאני קמה בבוקר.
זה גבר שנראה טוב, שאני הרגשתי שאולי יהיה חיבור בינינו, ולבסוף זה לא עבד. אבל הבעיה כשיש לך מוח ונפש פצועים שנמצאים בסבל כל הזמן - השביב הכי קטן של שמחה ותחושה שרוצים אותך גורמים לך להיכנס לרצף בלתי פוסק של מחשבות ברגע שזה נעלם ואתה לא יודע איך לאכול את זה.
אז במשך אותם ימים בודדים שהוא הסתכל עליי המוח שלי והנפש הנואשת שלי הרגישו פתאום שהנה מישהו רוצה אותי, מישהו מעוניין בי, וכמה מהר שזה הפסיק ככה מהר אני נכנסתי לסרטים ולמרות שההיגיון אומר לי שאנחנו לא באמת מכירים ואין שום סיבה להיבהל - שאר הגוף שלי לא מקשיב לו ויוצא שאני נכנסת לחרדות באופן קבוע.
הגיוני? לא זה לא הגיוני.
אבל זה בהחלט עושה לי הרבה מאוד סבל.
לכן כל מה שאני רוצה זה להתגבר ולהמשיך הלאה.
אני לא רוצה לזלזל בך או בחוויות שלך, ואולי זו פשוט התפיסה שלך להגיד לי לנסות להיות הבחורה האידיאלית של מישהו.
כמו שאמרתי אני סובלת מדיכאון ובעיות בדימוי גוף ובעיות חברתיות אחרות. אנחנו מדברים כאן על גבול האוטיזם (עוד לא אובחנתי אבל יש לי פגישה בקרוב, וזו שאלה שעלתה עם הפסיכולוג.)
ככה שלא מדובר במצב טיפוסי של בחורה ביישנית שממש מחבבת מישהו אבל מרגישה שהוא טוב מדי מכדי להיות איתה.
מדובר פה על חסמים מנטליים אמיתיים שחלקם לא ייעלמו כי זאת מי שאני וככה המוח שלי מחווט ואין לי מה לעשות לגבי זה
ואני לא מתכוונת להכניס את עצמי לעוד חרדות בניסיון לרדוף אחרי הרעיון של אישה אידיאלית עבורו, גם אם זה בדיעבד דברים שאמורים לעזור לי כמו לנסות להתחטב או להגדיל מעגל חברים.
כי בפועל אני לא נראית רע, באופן אובייקטיבי אני לא נופלת בקבוצת הנשים הלא מושכות. היו גברים שניסו ואני שומעת מאחרים באופן כמעט קבוע תגובות חיוביות על איך שאני נראית (אבל זה לא משנה את העובדה שפסיכולוגית אני לא רואה את עצמי ככה) ולגבי להגדיל את מעגל החברים כמו שאמרתי, יש לי קשיים חברתיים בלשון המעטה. אני סובלת מחרדות מגיל קטן עוד מגיל 8. בעיקר חרדה חברתית. כמעט הגעתי למצב שהתנשקתי עם גבר ולא יכולתי לישון כמו שצריך במשך שבועיים בגלל זה. ולא בגלל התרגשות וכמה אני מאוהבת וכל השטויות האלה.. כי בחיים לא התאהבתי.
זה היה בגלל פחד. בגלל טרור ואימה וחרדות שלא עזבו אותי ולא נתנו לי לישון
ככה שלהגיד לי שלוותר על זוגיות זה אסון ושחלילה לא אעשה את זה לעצמי, כאילו מדובר באיזה שלב שאני מיואשת כי אני לא מוצאת מישהו שיאהב אותי - פשוט לא נכון לגבי המצב שלי..
כי לא מדובר בקושי קטן שיעבור לו עם הזמן מדובר בקושי שיישאר שם לנצח.
אז תאמין לי כשאני אומרת, שאין לי כוונה לנסות להיות ה"בחורה האידיאלית עבורו". כי אני מכירה את עצמי מספיק כדי לדעת שזה יעשה לי עוד יותר רע.
ואין לי כוונה להרחיב מעגלים חברתיים כי גם זה - יעשה לי רע.
יש לי חיים, יש לי חברות, כן הלימודים תובעניים אבל יש לי את החברות שלי ושני ידידים וכבר עכשיו זה גבולי עבורי. יש לי תחביבים ויש לי דברים שאני אוהבת כי כמו שאמרתי עולמי לא התהפך בגלל אותו גבר והוא לא הפך להיות הסיבה לזה שאני קמה בבוקר.
זה גבר שנראה טוב, שאני הרגשתי שאולי יהיה חיבור בינינו, ולבסוף זה לא עבד. אבל הבעיה כשיש לך מוח ונפש פצועים שנמצאים בסבל כל הזמן - השביב הכי קטן של שמחה ותחושה שרוצים אותך גורמים לך להיכנס לרצף בלתי פוסק של מחשבות ברגע שזה נעלם ואתה לא יודע איך לאכול את זה.
אז במשך אותם ימים בודדים שהוא הסתכל עליי המוח שלי והנפש הנואשת שלי הרגישו פתאום שהנה מישהו רוצה אותי, מישהו מעוניין בי, וכמה מהר שזה הפסיק ככה מהר אני נכנסתי לסרטים ולמרות שההיגיון אומר לי שאנחנו לא באמת מכירים ואין שום סיבה להיבהל - שאר הגוף שלי לא מקשיב לו ויוצא שאני נכנסת לחרדות באופן קבוע.
הגיוני? לא זה לא הגיוני.
אבל זה בהחלט עושה לי הרבה מאוד סבל.
לכן כל מה שאני רוצה זה להתגבר ולהמשיך הלאה.
אנונימית
להעסיק את עצמך בדברים אחירם להסתכל עם אחרים באינסטגרם או משהו
שואל השאלה:
לא עונה לי על השאלה
אני לא מחפשת לחכות שיעבור מחפשת איך שזה יעבור כמה שיותר מהר.
לא עונה לי על השאלה
אני לא מחפשת לחכות שיעבור מחפשת איך שזה יעבור כמה שיותר מהר.
אנונימית