3 תשובות
למה עצוב
אנונימית
שואל השאלה:
תקראו קצת בויקיפדיה
תקראו קצת בויקיפדיה
אנונימית
שואל השאלה:
ב-1 באפריל 1933 התרחש חרם נגד יהודי גרמניה. במאי, התכנסו המוני אדם משולהבים בכיכרות הערים, והשליכו לאש ספרים ממיטב הספרות היהודית, פרי עטם של גדולי הסופרים היהודיים, דוגמת שטפן צווייג, ולטר בנימין ומקס ברוד. נוסף על אלו, נשרפו גם ספרי קודש.
היהודים פוטרו מעבודותיהם, סולקו מאיגודים ומועדונים, ולמעשה נודו מהחברה הגרמנית. נוסף לכל אלו, הם חוו גילויי אלימות מילולית וגופנית מאזרחים ואנשי כוחות הביטחון הנאצים.
שיאה של החקיקה הנאצית הגיע עם חקיקת חוקי נירנברג, ששללו מהיהודים את אזרחותם, וביטלו את התהליך האמנציפטורי שהחל בשלהי המאה ה-19. חוקים אלו הגדירו את היהודים כגזע שונה ומזיק, שיש להוקיעו מהחברה הכללית.
חוקי נירנברג קבעו דרגות שונות של בני "גזעים מעורבים" ("מִישְׁלִינְג"), שלהם הותרו זכויות אזרח מסוימות שנשללו מהיהודים.
במסגרת חוקים אלה נכללו שני חוקים גזעניים:
"חוק אזרחי הרייך", שתמציתו: רק בני אדם ממוצא גרמני הם אזרחי הרייך ורק להם זכויות פוליטיות מלאות.
"חוק ההגנה על הדם הגרמני ועל הכבוד הגרמני",[17] שעל פיו אסורים נישואים או יחסי מין בין גרמנים ויהודים. סעיפי החוק כללו הגדרת "מיהו יהודי" על פי הנאצים, דהיינו: מי שלפחות שלושה מהורי הוריו היו יהודים, או מי שרק שניים מהורי הוריו היו יהודים, והוא עצמו בן דת-משה או נשוי ליהודי.
באותה העת, רבים שנחשדו כיהודים-למחצה נדרשו לפרט את מוצאם. החוקים לא הפלו חיילים בצבא הגרמני, שחלקם היו חברים ב"ברית הארצית של חיילי החזית היהודים".
בתגובה לרדיפות היהודים, פעלו ארגונים יהודים ודמויות פוליטיות באירופה ובארצות הברית להחרים תוצרת גרמנית.
ב-1 באפריל 1933 התרחש חרם נגד יהודי גרמניה. במאי, התכנסו המוני אדם משולהבים בכיכרות הערים, והשליכו לאש ספרים ממיטב הספרות היהודית, פרי עטם של גדולי הסופרים היהודיים, דוגמת שטפן צווייג, ולטר בנימין ומקס ברוד. נוסף על אלו, נשרפו גם ספרי קודש.
היהודים פוטרו מעבודותיהם, סולקו מאיגודים ומועדונים, ולמעשה נודו מהחברה הגרמנית. נוסף לכל אלו, הם חוו גילויי אלימות מילולית וגופנית מאזרחים ואנשי כוחות הביטחון הנאצים.
שיאה של החקיקה הנאצית הגיע עם חקיקת חוקי נירנברג, ששללו מהיהודים את אזרחותם, וביטלו את התהליך האמנציפטורי שהחל בשלהי המאה ה-19. חוקים אלו הגדירו את היהודים כגזע שונה ומזיק, שיש להוקיעו מהחברה הכללית.
חוקי נירנברג קבעו דרגות שונות של בני "גזעים מעורבים" ("מִישְׁלִינְג"), שלהם הותרו זכויות אזרח מסוימות שנשללו מהיהודים.
במסגרת חוקים אלה נכללו שני חוקים גזעניים:
"חוק אזרחי הרייך", שתמציתו: רק בני אדם ממוצא גרמני הם אזרחי הרייך ורק להם זכויות פוליטיות מלאות.
"חוק ההגנה על הדם הגרמני ועל הכבוד הגרמני",[17] שעל פיו אסורים נישואים או יחסי מין בין גרמנים ויהודים. סעיפי החוק כללו הגדרת "מיהו יהודי" על פי הנאצים, דהיינו: מי שלפחות שלושה מהורי הוריו היו יהודים, או מי שרק שניים מהורי הוריו היו יהודים, והוא עצמו בן דת-משה או נשוי ליהודי.
באותה העת, רבים שנחשדו כיהודים-למחצה נדרשו לפרט את מוצאם. החוקים לא הפלו חיילים בצבא הגרמני, שחלקם היו חברים ב"ברית הארצית של חיילי החזית היהודים".
בתגובה לרדיפות היהודים, פעלו ארגונים יהודים ודמויות פוליטיות באירופה ובארצות הברית להחרים תוצרת גרמנית.
אנונימית
באותו הנושא: