זה הגיוני שאני לא מפסיקה לבכות על מוות של חיילים במדינה שלנו?

כל פעם שחייל נרצח אני מקבלת את זה קשה. זה תמיד מרגיש לי כאילו היה לי חיבור עם אותו חייל כמו אח למרות שלא ראיתי אותו אף פעם. זה נורמלי? זה באמת מרגיש לי נפשית ופיזית כאילו כל אחד מהם אחים שלי.
יש כאלה שהם מרגישים ככה כמוני?