"אם היה אלוהים, אני חושב שמאוד לא סביר שהוא היה יהיר עד כדי כך שהוא היה נפגע מאלו שמפקפקים בקיומו" ~ברטראנד ראסל

מסכים מאוד

קיצר אז גם אתאיסטים הולכים לגן עדן?

אנונימי
כן, אחרי גיהנום כולם עוברים לגן עדן, הזמן הכי גבוה לגיהנום זה שנה

לא מסכימה, קל לסתור את המשפט הזה בקלות עם הוכחה ישירה מהתנך. "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ בן אדם נברא "בצלמו ובדמותו" מה שנכון רגשית לבני אדם כנראה נכון גם עבור אלוהים, חוץ מזהה שבאופן כללי אלוהים מראה בתנך ספקטרום רחב של רגשות אנושיים מכעס (חרון אף) ועד לאהבה. מה יותר רגשי מזה? ממש לא סביר להניח שאלוהים הוא מאצ'ו חסר רגשות כפי שאת מתארת אלא ישות בעלת מגוון רחב של רגשות (על אף שבשפה תנכית) יש לו סיכוי להיעלב כמו בני אדם כי הוא זה שהמציא בנו את היהירות והעלבון...

שהוא שגוי מכמה סיבות.

1.קודם כל, אלוקים זה לא מישהו שרק יכול להיות קיים, אלא הוא וודאי קיים, וזאת עובדה (לא אמונה אישית).

2. הוא לא באמת נפגע, ובאמת שאי אפשר לפגוע בו יתברך. אבל הוא מתנהג גם על פי מדית הדין בשביל שיהיה צדק בעולם. אלה שמפקפקים בו יבתר באמת ראויים לעונש כי זאת כפיות טובה. הקב"ה לא עשה לנו מספיק טובות בשביל שנשאל האם הוא באמת קיים, ולהטיל בזה ספק, חס ושלום?

maordelanaknik, חצילים במיונזים, כתוב שאפיקורסים (בניגוד לפושעי ישראל שיהיה שם רק י"ב חודשים) יהי בגינהום לדורי דורות (ראש השנה יז ע"א).

שואל השאלה:
^^^אהבתי את התשובה.

אנונימי
אוקי חדש לי, תודה! לימדת אותי עוד משהו!

חכמה בגויים תאמין
אבל לא כולם חכמים
ברטראנד ראסל כנראה לא היה הכי חכם...

סתם שנינות.

^אין ספק שראסל היה מהחכמים שהיו בגויים במאה הקודמת.

ממה שאני יודעת אז זה פשוט שאם אין אנשים שיאמינו בו אז הוא כאילו לא קיים ובגלל זה חשוב שיאמינו בו

^זה לא נכון.

"אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא". הקב"ה תמיד היה קיים עוד לפני שהוא ברא את הכל.

מה שכן, "לעת נעשה בחצפו כל אזי מלך שמו נקרא". כלומר רק אחרי שהוא ברא את הכל - רק אז היה מישהו שקרא לו "מלך" (לפני שכן לא היה למי לקרוא לו "מלך")), אבל גם לפני זה היה היה מלך, רק שלא היה מי שקרא לו כך.