יש לי שאלה בהיסטוריה שאני לא מצליחה לענות עליה

ההצהרה מימשה את רעיונות הנאורות (של הוגי הדעות כמו גון לוק מונטסקיה ורוסו)

אוקי יש לי סיכום ממש טוב אבל עדיין לא סיימתי אותו אז הנה ההתחלה: הביקורת של הנאורות-
הביקורת על הדת:
הדת מחנכת את האנשים לאמונות טפלות. המידע שניתן מסולף ואינו מדויק. האדם צריך להסתמך על ניסיונו ותבונתו, שכלו ואין לאדם צורך להחזיק במידע לא מבוסס.
הדת לא יכולה להתערב במדע. לדת אין סמכות לתת הסברים מדעיים, שהכול קורה בגלל רצון האל.
לכל אדם יש חופש דת וחופש מדת. אסור לדת לרדוף אנשים בגלל אמונותיהם ואסור לכפות עליהם דם (נצרות).
ביטול המעמד המיוחד של הדת. הנצרות הקתולית הייתה מאוד חזקה באירופה, לדוגמא המקרה של קלה (עמוד 26), אשר הואשם ברצח בנו בגלל שבנו רצה להתנצר. הוא הוצא להורג בעינויים ולאחר כמה שנים וולטר עזר למשפחת קלה להוכיח את חפותו (והצליח). וולטר הוצא להורג בכל זאת כי המדינה נכנעה לכנסייה הקתולית.
הביקורת על השלטון:
לשליט אין מעמד מיוחד, הוא כפוף לחוק. לא מגיעות לו זכויות יתר והוא לא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה. השליט אינו מורשה לעבור על החוק.
יש להבטיח את הזכויות הטבעיות לכולם במידה שווה.
הזכות לחיים- כל אדם יכול לחיות אם הוא חף מפשע.
הזכות לחירות- אין לכלוא אדם בניגוד לרצונו אם לא עשה אף עבירה פלילית. הוא יכול להתבטא.
הזכות לקניין- כל אדם מחזיק ברכושו והוא אחראי לו. לשלטון אין זכות להיות אחראי על רכוש זה או לקחת אותו לעצמו.
הפרדה בין רשויות השלטון- בתקופה זו המלך שלט על הכל והחליט על הכל ואין איזון כי הכל נקבע על ידו.
ההצעה של הוגי הדעות היא הפרדת הרשויות לרשות מחוקקת, מבצעת ושופטת. כך לשלטון יהיה איזון ויתקבלו דעות מכל האנשים ומכל שושלת המעמדות.
השליט פועל מטעם העם ולא מרצון האל. השליט צריך למלא את רצון העם ורצונו של האל לא רלוונטי. זו לא סמכותו (של המלך).
הביקורת על החברה:
על האדם להיות סקרן ובעל השכלה רחבה: לעומת תקופה זו, הוגי הדעות רוצים שתהיה השכלה רחבה בהרבה תחומים. בתקופה שהם הוגים את רעיון זה, המאה ה-17, הנורמה הייתה שאדם צריך לרכוש ידע ומומחיות בתחום מסוים בלבד אך הם אומרים שהגישה הזאת גורמת לחוסר פתיחות לחידושים.

שואל השאלה:
בבקשה מישהו שיענה לי8ךיי8טייןידעדחד