נפרדנו לפני חודשיים ואני לא מצליחה לחשוב על כלום חוץ ממנו אני מתגעגעת לעבר, יש לכם טיפים

תצאי עם חברות תכירי מישהו חדש ואז לאט לאט יעבור לך ממנו

הייתי רוצה להגיד שזה עובר אבל אני תקועה עליו כבר שש שנים סו
אני מקווה שאת קצת פחות שרוטה ממני

טוב שאת מחפשת מקום לפרוק.
אולי זה מרגיש לך הרבה זמן, אבל אני רוצה שתדעי שזה מאוד הגיוני שעדיין קשה לך. מה שכן- תקופת ההחלמה לא רק מסתכמת בזמן שעובר ובשעון שמתקתק. תמיד סלדתי מהמשפט "הזמן ירפא את הכל" כי אין תרופת קסם. מעבר לזמן שעובר, דרושה גם הרבה עבודה עצמית. ואמנם איבדת שליטה על הסיטואציה אבל לא איבדת שליטה על הגישה שלך כלפי הסיטואציה, וגישה נכונה תוכל לעזור לך להמשיך הלאה.
כל מערכת יחסים ולא משנה אם מדובר בזוגיות, ידידות, חברות או אפילו משפחה- צריכה להיות הדדית ואם היא לא הדדית עדיף שהיא לא תהיה בכלל. ברגע שצד אחד מוכן להקריב יותר מהצד השני זה מאוד בעייתי, וזו לא סתם קלישאה שמגיע לך מישהו שיעריך אותך וירצה לתת לך את כל מה שיש לו.
זה חרא שלא תמיד אנחנו נקבל תשובות לשאלות ואין לי מושג בעצמי להגיד לך למה זה קרה, אבל תסמכי על הגורל ועל אלוהים שזה חלק מהמכתוב. כמו שחברים נכנסים ויוצאים לנו מהחיים- גם בתחום הרומנטי נצטרך לחוות כמה מערכות יחסים עד שנכיר את האדם הנכון. כל אחד מלמד אותנו משהו, ומקרב אותנו לגרסא משופרת יותר כדי שנהיה מוכנים לפרטנר שאיתו זה יהיה לנצח. והפרידה הזו אמנם הייתה סיום של מערכת היחסים שלך איתו אבל היא גם סוג של התחלה של מערכת היחסים שלך עם עצמך. היא מכניסה אותך לתוך תהליך חשוב מאוד, שבמהלכו את לומדת איך מתפרקים ואיך מרכיבים את עצמך מחדש, איך צומחים מתוך הקושי, איך לאהוב את עצמך בלי גורם חיצוני, איזו בת אדם את רוצה להיות, על מה את מוכנה להתפשר ועל מה לא, ועוד הרבה.
כמו שאמרתי- אין ללב שבור תרופת קסם, אבל אחרי שתעברי את התהליך הזה את עוד תודי שאין לזה תרופה. תזכרי טוב את מה שאני אומרת...
אבל השאיפה כרגע היא לצמצם את תקופת ה"החלמה" כמה שיותר כי חבל שתבזבזי את התקופה הכי יפה בחיים שלך על מישהו שלא באמת בחר לראות בך את המעבר. את מתגעגעת כרגע לרגעי השיא שלכם ביחד, אבל אי אפשר להאחז בעוגן שהוא היה פעם כי זה כמו להאחז במישהו שכבר לא קיים.
אני מצטערת שזה קרה לך כי את כואבת כרגע אחות, אבל אני גם בטוחה שאת עוד תודי על זה. בסוף הכאב ייעלם והלקחים והיתרונות הם אלו שישארו, בהבטחה.
אם תרצי להמשיך לדבר על זה אני כאן ואת מוזמנת תמיד 3>

שואל השאלה:
תודה רבה!
איזה כתיבה מהממת יש לך את עזרת לי מאוד אני ממש מעריכה אותך ואת מה שכתבת, לימדת אותי זה דברים שבחיים לא יכלתי לחשוב עליהם בטח שלא בתקופה כזאת
איזה אנשים טובים יש פה בסטיפס
הכאב באמת יעלם ואני חושבת שזה חלק מהחיים וזה כמו שיעור לחיים, כמו שאמרת אני אצטרך לנסות ולחוות מערכות יחסים..
מודה לך

בהצלחה לך אהובה. תמיד פה לתזכורת הזאת! הולכת להיות תקופה לא פשוטה בה תרגישי שאת מתקדמת כמה צעדים וחוזרת אחורה, קמה שוב ונופלת, ויהיו לילות וימים שהגעגוע ינצח כל היגיון.
אבל אל תהיי קשה עם עצמך. בכל רגע כזה תעשי zoom out על הסיטואציה ואת תראי שבתמונה הכללית את בשיפור ואת מתקדמת, גם אם יש לפעמים קצת מעידות.
מאמינה בך.