כל החברים שלי עונים לי יבש, אני חושב שהם הופכים לחבורה בלעדיי

דבר איתם פנים מול םנים

שואל השאלה:
אי אפשר, הם לא רוצים

אם הם לא רוצים והם בני 20 אז כן אולי אתה צודק

שואל השאלה:
אחת בת 17 וחצי, אבל שיהיה היא כבר בוגרת עוד שנייה

שואל השאלה:
וכל פעם שאני אומר להם משהו על זה הם מאשימים אותי או את הבעיות עצבים שלי או את הבעיות שלהם בחיים ובכל זאת לא מדברים איתי עד שאני מדבר איתם בוואצאפ או שהם עונים לי יבש ומעליב או שהם שוב מזכירים את הבעיות שלהם ואת הבעיות עצבים שלי

אז אנשים בוגרים צריכים לדעת אם כבר לנתק קשר אז לפחות בדרך נכונה ולא סתם ככה להשאיר פצצה וללכת
עזוב אותם אם הם לא רוצים להסביר את עצמם הפסד שלהם לך תמצא כאלה שאכפת להם ממך

מתייחסים אלייך כמובן מאליו
אין לך מה לעשות עם זה
הפ אנשים דוחים וזה לא בעיה שלך
תצא למסיבות, תכיר חברים אחרים דרך חברים אחרים, תייצר חברויות בעבודה
שילכו לעזאזל

יקירי,

נתקלתי בהודעתך והיה לי חשוב להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות הקשות שכנראה מגיעות בעוצמה גבוהה.. ואני משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולפעמים היא עשויה להפריע גם בהתנהלות היום יומית. האם יש מישהו שאתה סומך עליו שתוכל לשתף אותו ברגשותייך?

בנוסף, אם תרגיש צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.

שלך,
מתנדבת סה"ר.