אתאיסטים, אם אין שום דבר מעבר והכל תגובות כימיות אז אין באמת בחירה חופשית הרי?

זה ממש לא מה שאתאיסטים מאמינים בו...

זה הדבר הכי מטומם ששמעתי בחיים
תפתח ספר

בטח שיש בחירה חופשית. אני לא כל כך מבינה בדברים המדעיים אבל המוח שלי בוחר על מה לחשוב ומה לעשות ואני שולטת על המוח שלי

אף אחד לא אמר שמחשבות אלו תגובות כימיות.. אם כבר אז פיזיקליות (נראה לי)

אפשר להבין את ההקשר של האתאיזם לתגובה הכימית שגורמת למוח שלך לדבר שטויות?

זה משפט כל כך לא משכיל בהרבה מאוד מובנים.
המוח שלך עצמאי, יש לך בחירה חופשית, זה שהוא משתמש בתגובות כימיות כדי לבצע את זה ממש לא מנגד אחד את השני, קצת השכלה לא תזיק במקום כל היום לפזר שנאה בפורומים לאנשים שחיים את החיים שלהם בלי להפריע לך.

שואל השאלה:
אני מכוון לאתאיסטים בעלי השקפה נטורליסטית שאינם מאמינים בדבר מלבד הקיום הפיזי שלנו

שואל השאלה:
אם אנחנו שום דבר מלבד כימיקלים, למה שנבטח בחשיבה שלנו? שהרי בהשקפה הזו בני האדם חושבים בשביל "לשרוד", אין אמת בחשיבה אלא הישרדות

זו אופציה אפשרית לגמרי אבל לא הכחרית, יש טיעונים לקיום רצון חופשי (או לחוסר דטרמיניזם) בעולם בלי אל.
אגב דווקא קיום של אל שיודע הכל ויכול הכל שולל רצון חופשי, כי הוא יצר את הכל וידע ויודע בעתיד הכל, אז זה אומר שהוא יצר בין היתר אותך עם ידיעה מדויקת של מה איך מתי ולמה תעשי ואין לך אופציה לעשות אחרת, כי אם תעשי אחרת זה אומר שאיכשהו הוא לא ידע.. וזה לא אפשרי.
הוא גרם ויצר את כל רצף האירועים וידע בדיוק איך הם יקרו, אז יש אשליה של רצון חופשי אבל לא רצון חופשי אמתי, הוא יודע בדיוק מה תעשה וזו האופציה היחידה האפשרית, אין בחירה אחרת.

שואל השאלה:
הוא לא גרם לך לבחור זאת, אלוהים יודע שאתה תעשה דבר מסויים כי אתה בחרת לעשות אותו, אתה מגדיר את הידיעה של אלוהים ולא להפך

הוא יצר אותך ואת הכל, ליטרלי הכל.
אם אתה אומר שיש לך אופציה מוחלטת לבחור בין א' ל-ב' סימן שאי אפשר לדעת מה שתבחר, אתה יכול ללכת על זה ועל זה, זה לא נקבע וידוע מראש, אבל זה כן בשביל אלוהים, הוא יודע שתעשה א' למשל (והוא לעולם לא טועה) אז לא היה לך איי פעם אפשרות אמתית לבחור ב-ב'.
תחשוב שאתה תיצור רובוט (במקרה של אלוהים גם כל העולם מסביב לו וכל גורם משפיע..) ואתה תדע *בדיוק* כל דבר שהוא יעשה, הוא בחר במשהו?

שואל השאלה:
כל מי שקורא לי אדיוט מוזמן להגיב ברלוונטיות ולהסביר מהו המקור למציאות הלא חומרית הזו (ההיגיון)

שואל השאלה:
hawkeye
אלו הן ההחלטות של בני האדם שקובעות את מה שאלוהים יודע מהם, ולא להפך. הבחירות שלנו קובעות את ידיעותיו של אלוהים ולא ידיעותיו הן אלו שקובעות את בחירותינו.

הידע של אלוהים הוא לא הכרחי אלא תלוי. אז שוב, הידיעה מראש אינה קובעת את ההחלטות או המעשים החופשיים של בני האדם, אלו הן ההחלטות החופשיות של בני האדם שקובעות מה אלוהים יודע מראש

שואל השאלה:
אמחיש לך זאת
אפשר לראות את ידיעתו של אלוהים כצל של מישהו. כאשר רואים צל של מישהו שמגיע, רואים את הצל שלו או שלה על האדמה לפני שאתם רואים את הבן אדם עצמו. אתם יודעים שהבן אדם עוד מעט יבוא בגלל הצל, אבל הצל לא גורם לשום דבר לבן אדם שמתקרב, הבן אדם הוא זה שגורם לצל.

ידיעתו של אלוהים היא כמו הצל. על ידי זה שאתם רואים את הצל אתם יודעים שיבוא מישהו, הצל לא קובע את המציאות, המציאות קובעת את הצל.

אתה רואה את הצל ויודע שאדם מגיע, הצל לא גורם לאדם לבוא אלא השקפה

קודם כל, אמונה באלוהים לא פותרת את בעיית הבחירה החופשית, אלא רק להפך - מסבכת אותה בהרבה: אלוהים יצר אותך בדרך שהוא יצר אותך והכניס בך יצרים רעים שגורמים לך לעשות דברים רעים. הוא גם יודע את העתיד, מה שאומר שבוודאות כל מה שתעשה כבר נקבע מראש ואין לך דרך לשנות את זה. ואחרי כל זה הוא שופט אותך על חטאים...


אני לא צריך את הבחירה החופשית שלך כדי לשנוא דברים שנתפסים אצלי כלא מוסריים. זה קורה לבד.

אנלוגיה נחמדה אבל כמו רובן, היא לא מתאימה לגמרי ומה שבמשל ובנמשל לא חופף לגמרי.
אם המעשים שלנו קובעים את הידע שלו אז סימן שהוא יודע אותן רק כשהם נעשים, לא לפני, משמע הוא לא ידע באמת, רק צפה ואז הבין.
נגיד שמחר אני יכול לאכול המבורגר או פלאפל, אלוהים יודע כמובן מה אבחר כי הוא יודע הכל, הוא יודע שאוכל המבורגר.
מגיע רגע הבחירה ו.. בחרתי פלאפל כי הרי יש לי חופש בחירה, אבל רגע איך זה הגיוני? הערמתי הרגע על אלוהים? הוא טעה? הוא לא ידע מה אעשה? לא, לפי העיקרון שהוא יודע בהכרח הכל ואיך שדברים בהכרח חייבים לקרות אז ברגע שהגעתי לסיטואציה הייתי *חייב* לבחור המבורגר, אחרת אלוהים לא היה יודע כל.

בנוסף כמו שאמרתי אלוהים יצר אותי, את העולם סביב, את היקום כולו וכל שרשרת הנסיבות, אז הוא טכנת/עיצב/הפעיל איך שלא תרצה לקרוא לזה את הכל כולל הכל עם ידיעה גמורה של מה ואיך יקרה, אי אפשר להגיד במצב כזה שמשהו היה חופשי לבחור ולנהוג בדרך שאלוהים לא קבע/ידע.

שואל השאלה:
אלוהים נתן לך אפשרות, הוא ברא את האפשרות לבחור ולא את היצרים הרעים. אלוהים יודע את מה שנעשה מתוך רצון חופשי משום שאנחנו נעשה את זה. הידע שלו תלוי ברצון החופשי שלנו, לא להפך.
כמו שמנתח צונאמי יודע שיהיה צונאמי, הוא לא גרם לצונאמי. הוא יודע שיהיה ולא קובע שיהיה.

הבחירה החופשית ללא אלוהים איננה קיימת ויש שאלות שאתה תצטרך לענות אם תרצה להאמין בכך.
הסיבה שאתה יודע מה מוסרי ומה לא זה בגלל המוסר האובייקטיבי שבך, שגם אותו לא תוכל להסביר עם ההשקפה האתאיסטית

אל תזלזל באלוהים ככה.
תן למנתח שליטה מלאה בחוקי הטבע וידע מוחלט של העתיד. לא הידע של אלוהים הוא זה שלוקח מאיתנו את הבחירה החופשית, אלא זה שיש מה לדעת. אם הוא יודע איך העתיד יראה בדיוק, העתיד לא יכול להשתנות. אחרת העתיד שהוא ראה היה עתיד שקרי, וככה הוא לא באמת יודע את העתיד. זה די פשוט להבנה.

שואל השאלה:
שוב אם בחרת ברגע האחרון לשנות את החלטתך אתה בחרת בזה ובגלל זה אלוהים ידע שאתה תעשה זאת, הוא לא הכריח אותך, בחרת לעשות זאת
האירוע קודם לידיעתו של אלוהים על האירוע. במילים אחרות המאורע לא קורה משום שאלוהים יודע שזה יקרה, אלא אלוהים יודע בגלל שהמאורע יקרה. האירוע קודם לוגית לידיעתו של אלוהים, אז הוא יודע על זה משום שזה יקרה, למרות שידיעתו קודמת מבחינה כרונולוגית למאורע.

שואל השאלה:
ובנתיים להפנות שאלה נגדית זה הכי טוב שלכם כדי לא לענות על הטענה של השאלה

רק שבמקרה של אלוהים הוא גרם לצונאמי, הוא גרם להכל, יצר וטכנת הכל עם ידע מוחלט, לא רק חזה בדברים קורים ופענח.
אתה גם טוען שמשהו בעתיד קובע את העבר, פעולות שלנו בעתיד קובעות את הידע שלו בעבר, זה לא בדיוק הגיוני, עוד יותר לא הגיוני שהוא יודע הכל וגרם להכל, איך מה שנעשה בעתיד מה שקובע את מה שכבר ידע בעבר?

אני לא אומר שבתפיסה אתאיסטית אין בעיות עם בחירה חופשית, אבל באמונה באל מושלם שיודע הכל ויצר הכל וכו' יש יותר, כמו שאמרתי אין לך אופציה לבחור במשהו שהוא לא ידע, כלומר יש לך לבחור באופציה אחת ויחידה.. שזה לא לבחור.
בכל אופן לא חושב שנגיע להסכמה, אז כנראה שפה אסיים, רק אגיד שבעיית הרצון החופשי והדטרמניזם שייכת לדת ולאתאיזם שניהם.

אז הוא לא יודע את העתיד אלא רק את ההווה? או שהוא פשוט זורק ניחוש מושכל לפי הפרטים שהוא רואה? זו לא ידיעת העתיד.

שואל השאלה:
על מנת לדון על בחירה חופשית עלייך תחילה להסדיר את ההבנה כי הרי בהשקפה האתאיסטית אין דבר כזה בחירה חופשית
ואין שום בעיה עם אל כל יודע זה בדיוק מה שאני אומר האירוע קודם לידיעתו של אלוהים על האירוע. במילים אחרות המאורע לא קורה משום שאלוהים יודע שזה יקרה, אלא אלוהים יודע בגלל שהמאורע יקרה. האירוע קודם לוגית לידיעתו של אלוהים, אז הוא יודע על זה משום שזה יקרה, למרות שידיעתו קודמת מבחינה כרונולוגית למאורע. הוא יודע בגלל שבחרת בכך, ללא כפייה. לא ניחוש מושכל, ידיעה.

אתה יכול פשוט להגיד שאלוהים לא יודע את העתיד במקום לכתוב שטויות.
"האירוע קודם לידיעתו של אלוהים על האירוע" - במילים אחרות: האירוע קורה, ורק אז אלוהים יודע עליו. המילים אחרות: אלוהים לא יודע את העתיד, אלא רק את ההווה ואת העבר.

שואל השאלה:
האירוע קודם לידעתו של אלוהים, במילים אחרות הוא יודע שזה יקרה כי בחרת בזה בעתיד
להזכירך אלוהים יצר את מימד הזמן ולכן הוא מחוץ לו ואינו חל בהווה אלא הוא בהווה, בעתיד ובעבר או יותר נכון שהוא מחוץ לכל אלו וידעתו איננה תקפה בזמן.
זה בזמן שאתם מפנים שאלה ומתחמקים מלענות על שאלתי

אחי אתה מדבר בלשון עבר על אירוע עתידי. בבקשה תקרא את מה שאתה כותב ותחשוב טיפ טיפה לפני שאתה שולח.

זה הבולשיט הכי גדול ששמעתי מאז "הקורונה לא תשרוד את החום של הקיץ"

והנה הגענו להגדרות שלא יכולות להיתפס בהגיון האנושי בכלל. מכאן אי אפשר להמשיך את הדיון. לאף אחד מאיתנו, כולל אותך, אין מושג מה לעזאזל ההגדרות האלה אומרות בכלל.

אתה באמת אומר דברים שלוגית לא מסתדרים, האנונימי מעלינו צודק.
אלוהים היה והתחיל לפני הכל, איך האירוע קודם לידיעה שלו אם הידיעה שלו הייתה לפני כל אירוע שהוא? איך הוא יודע משהוא בעתיד אבל המשהו העתידי הזה קבע את הידיעה בלשון עבר שלו? אתה מאוד מחפש להאשים את חוסר ההגיון של אתאיסטים עם תפיסה של בחירה חופשית, אבל אין הרבה הגיון בשלך.

תפיסה אתאיסטית יכולה לתת כמה תשובות:

א. לפי המדע ברמה התת אטומית דברים אינם דטרמניסטים, אז ישנה אפשרות שגם דברים אחרים כך, והמדע מגבה את זה.

ב. האירוע הראשון בעולם שלא היה קודם לו היה חייב לקרות ללא סיבה.. או שהוא עצמו יצר את הסיבה, בחר בה, הוא סיבת עצמו או איך שלא תקרא לזה, ואם היה דבר כזה והוא אפשרי לוגית אז אין סיבה להניח שהוא לא הגיוני היום.

ג. אנחנו מניחים שהכל פועל לפי סיבה ותוצאה ושכל דבר נקבע מסיבה קודמת, אבל זה אינדוקציה, זה בגלל שעד עכשיו זה מה שראינו (שוב לא בדיוק, ברמה התת אטומית גילינו שלא..) אבל מי יודע אולי יש משהו שלא עובד ככה ותרם נתקלנו בו.

4. כל החיבור של החומרים הכימיים/פיזיים וכו' יוצר משהו שבעל היכולת לבחור בעצמו, הסך הכל של כל החלקים הדטרמינסטיים האלו יותר מסכום החלקים כביכול, נוצרה יכולת של בחירה.

***אני לא מתחייב לאף אחת מהטענות שנכונה, רק מציג תשובות אפשריות***

אע?

שלום אני לא אתאיסטית אני אגנוסטיקנית ועדיין כל מה שכתבת לא קשור לאתאיזם
המוח שלנו לומד לזהות דברים כנכון ולא נכון
כל הרגשות שלנו תלויים בחדרים במוח

ממליצה לך לקרוא על זה קצת

או שאולי במקום שתגיבי לו סתם תגובה אשכרה תסבירי את העמדה שלך?

והאמת שגם חאתאיסטים אין אמונה בדבר הזה כי המוח האנושי זאת מכונה ככ מסובכת שהמדע שלנו עדיין לא הצליח.לפענח אז גם אם זה בעזרת אלוהים וגם אם זה רק תגובות פיזיקליות אין לזה תובה כרגע

^^
פשוט תכתבי בויקיפדיה "מוח האדם"

רק הערה קטנה לדיון בין שואל השאלה ל hawkeye, מבחינה אמונית אלוהים יצר את הזמן ולכן הפרדוקסליות לכאורה בין הבחירה החופשית של האדם וידיעתו של אלוהים את העתיד קיימת רק בהיגיון שלנו אבל מבחינתו של אלוהים כמו גם במציאות זה לא מתנגש. מימד הזמן לא מהווה בעיה מבחינת אלוהים וזה גם מסביר למה הוא "יודע" את העתיד.

אתאיסטים לא בהכרח מאמינים בתגובות כימיות
הם פשוט לא מאמינים שיש מישהו למעלה

^^ אם מניחים שאי אפשר לדבר על אלוהים עם ההגיון שלנו אז הדיון הזה וכל דיון לגביו מיותר לגמרי מראש

^^אבל בהנחה שאלוהים יצר את הזמן(שזה דבר הגיוני ואפילו מחוייב המציאות) אז זה כן הגיוני

ואם יש אלוהים, אז אין באמת בחירות חופשיות כי הוא בוחר את הכל בשבילכם, לא?

וול, אתה צודק.
תגובות כימיות לא מסוגלות להעריך משהו כאמיתי או לא, אין שום סיבה להאמין שהמוח האנושי מסוגל להגיד לך מה נכון ומה לא.
(ראה ערך נוסף, שופנהאואר וקאנט. )
אבל, לתגובות במוח שלנו יש אפשרות ליצור הערכה מסוימת של המציאות שמולנו, על ידי פירוש של קרני אור, גלי רדיו, ריח , כמות חום, וכו'.
המוח שלנו, מגיב כימית לעולם שהוא עצמו פיזי ועל פי זה מפריש תגובות אחרות, הדרך בה מה שהמוח שלנו בנוי ומתנהל עם שאר המציאות מבוסס על הגנים שלנו, גנים שעוברים מוטציה כל כמה דורות, ומתרבים אם הם שורדים.
האם אבולוציה selecting לגנים שמגיעים לאמת? אין שום סיבה לחשוב ככה.

תיאורטית, כל מה שאנחנו רואים ומתנהלים איתו הוא אשליה/פירוש ממש לא נכון של כל קרני האור והמידע שהמוח שלנו מקבל מהמציאות, אבל זה לדעתי לא סביר, אני מאמין(לחלוטין, מאמין) שכדי לשרוד נדרשת הבנה מסוימת של המציאות באופן נכון, גם אם רוב ההבנה שלנו שגויה ומפגרת, אני מאמין שיש גרעין מסוים של אמת ודיוק בדרך בה המוח שלנו מפרש את המציאות אבל ההנחה שלי לא שווה ערך יותר מהנחה של כל אדם אחר.

אז אוקיי , הגנים שלנו לא בהכרח מוכוונים למצוא אמת או להבין מה נכון ומה לא, אבל כן יש לנו כמה דברים:
1. תחושה שמשהו נכון או לא נכון, בהתבסס על אמפיריציזם ורציונאליות.
כלומר, אם זה הגיוני
ואם יש הוכחות מספקות להוכיח את אותה הנקודה
עכשיו, זה שמשהו הגיוני/מוכח לא אומר שהוא נכון, זה רק אומר שהוא משכנע.
העניין הוא שזה מספיק טוב, אם משהו הגיוני מספיק הוא אשכרה אפקטיבי ורלוונטי, כנ"ל למשהו מוכח.
רלוונטי ואפקטיבי למה?
לקיומו ופיתוחו של מדע, המדע מאפשר לנו המון דברים, ורוב האנשים, דתיים, מאמינים, או אתאיסטים יסכימו שהמדע עובד טוב ושהוא מביא לנו המון ערך לחיים.
והמודלים שאנחנו משתמשים בהם כדי לבדוק האם משהו הוא סביר, או רלוונטי מספיק כדי לדון בו בצורה מדעית, אשכרה אפקטיביים כדי להשיג חלק גדול מהמטרות שהמדע מביא לנו.
זה לא אומר שאנחנו יודעים את האמת, כנראה שלעולם לא נדע אותה.
אבל עדיין יש ערך מטורף בלמצוא דברים מוכחים והגיוניים, שעקביים עם תיאוריות אחרות וחוקי המתמטיקה, בגלל שזה מאפשר לנו מדע, והמדע מאפשר לנו כמויות אדירות של דברים.


זה ללא ספק מדכא, או מבלבל, או לא משהו שהייתי רוצה להאמין בו.
אבל זו נראית לי המסקנה היחידה ההגיונית, אם אתה לא מאמין בקיומו של אלוהים ודוגמות אחרות ללא הוכחה.

לגבי רצון חופשי, אני גם דטרמניסט ; אני לא חושב שאתה חייב להיות דטרמניסט בשביל להיות אתאיסט, יש דרכים מסוימות לטעון שבחירה חופשית תלויה ברנדומליות שקוונטים מוכחים, אני אישית חושב שזה בולשיט.
בעיני, כל דבר שאי פעם קורה , קורה מסיבה מסוימת, לא הצדקה, סתם טכנית סיבה.
אני רצחתי מישהו, כי הרגשתי רע, הייתה לי סכין ביד, ולא הצלחתי לעצור בעצמי, בגלל החומרים האלכוהוליים שהיו לי בגוף, הסיטואציה שבה נמצאתי, וכו'.
זה גם די עצוב, לחשוב שאני לא אשכרה שולט או בוחר מה לעשות, אבל היי על הז** שלי, אני לא באמת יודע איך זה מרגיש לבחור, אולי זה מרגיש ממש רע.
אני לא באמת מאמין שיש את האפשרות לבחור, אז זה לא מפריע לי שאני לא בוחר, אף אחד לא בוחר, אני לא באמת מפסיד משהו.
זה כמו להיות עיוור, כל עוד אני לא יכול לראות, אני לא הולך לבכות על כך שאני לא יכול לראות, אני לא יודע אם זה בכלל כיף לראות או לא.

ולגבי העניין של מוסר, הרי, אם אם אין לאנשים בחירה חופשית, איך אפשר להעניש אותם?
אני מסכים! אני לא חושב שאמורים להעניש אנשים, אלא להפך, אני חושב שבמקום לחשוב שכל מעשה של כל בן אדם הוא אחראיותו, והוא צריך לקבל מתנה/עונש על כל מעשה שלו.
צריך להסתכל על זה באופן ריאליסטי, ולחפש את הסיבות לפשע, ולמנוע אותן.
לדוגמא, להוריד את רמת העוני באוכלוסיות מסוימות, או לאפשר לאנשים להרוויח כסף בלי לגנוב.
אם הענשה באמת מורידה פשע, בגלל שהיא מרתיעה פושעים ; מה טוב.
אבל אני אישית בספק, כי לדעתי אם מישהו עושה פשע, הוא בדרך כלל עושה זאת מתוך ההנחה שהוא לא יתפס, כך שזה לא בהכרח יהיה כזה מרתיע בעיני, אבל אם אני טועה ; אשמח להודות בכך.
כך או כך, מטריאליזם באמת יכול להישמע דפוק, או לא הגיוני, אבל הוא לא, הוא פשוט שונה מאוד ממה שגדלת עליו וממה שאתה למדת להאמין בו מגיל צעיר.
ו...זה בסדר. למי אכפת, העולם כל כך מורכב ומבלבל, אז מה אם אחד ההסברים אליו לא הגיוני בעיניך, אני חושב שהמטריאליזם הוא ההסבר היחיד שעקבי עם הוכחות אמפיריות וחוקי ההיגיון , כך שאני עוקב אחריו.
לא מבין למה אנשים יצאו עליך כל כך האמת.

לא הגיוני כמו שאתה חושב. ליצור משהו אומר להעביר אותו מזמן שבו הוא לא קיים, אל זמן שבו הוא כן. ההנחה שאלוהים יצר את הזמן, מניחה שהיה זמן בו זמן לא היה קיים, ואני לא חושב שאני צריך להסביר למה זה בעייתי מבחינה לוגית.^^^^

שואל השאלה אתה חכם

מה הקשר בין אתאיזם בין זה לא הבנתי

מחשבה לא דורשת בחירה.
זו סתם הנחה ללא בסיס.

זאת באמת מחשבה קצת מטרידה, אבל יש בזה משהו. עד כמה באמת יש לנו בחירה חופשית? כך או כך גם הדת אומרת שאין בחירה חופשית ושאלוהים שולט בעולם (ואז מעניש את החוטאים ומתגמל את הצדיקים. הגיוני סך הכל...)

בדיוק. ככה בדיוק זה עובד. אין בחירה.

אם המטריאליזם המוחלט צודק, אז עובדתית יש לנו מצב בו תגובות כימיות חושבות בהיגיון. אתה מצרף בחשאי הנחת איש קש לפיה "תגובות כימיות לא חושבות בהיגיון אלא פשוט מגיבות", הנחה שנשללת מעצם קיומנו (בהנחה שהעולם מטריאליסטי), ואז אתה נסמך עליה לתקוף את כל העמדה. בפסקה הראשונה אין טיעון, זה יותר נשמע כאילו אתה מקווה שנשתכנע שמקרה בו אנחנו לא יותר מתגובות כימיות מרוקן את המוסר לגמרי מערך בניגוד לחיים מלאים בקרבת אלוהים, אמנם זה די ברור, אך זה לא רלוונטי לשיקולים העיוניים האם המטריאליזם המוחלט נכון או לא (לא שאני מטריאליסט קיצוני סטייל דוקינס ונח הררי, חלילה).

האנונימי שענה לי, זה דבר שאתה צריך להתמודד איתו בכל מקרה, גם אם מימד הזמן נוצר במפץ הגדול או בכל נקודת "זמן" אחרת זה לא עובד לוגית, אנחנו לא יכולים להבין מה היה לפני שהיה זמן. מפה אתה רק יכול להגיד שיש אלוהים ואתה לא מבין איך פועל או שאתה פשוט לא יודע איך זה קרה(שבתכלס זה אותה תשובה)

לא נכון.^
אני יכול לטעון שהיקום כולל המרחב והזמן תמיד היו, כי לא היה זמן בהם הם לא היו. העובדה שיש ליקום התחלה לא מחייבת גורם להתחלה הזאת. אני מאמין שהיקום היה קיים מאז ומתמיד כי לא הייתה נקודה בזמן שבו הוא לא היה קיים.

זמן בו הם לא היו*

מה?