אני מפחדת לחיות.. הכל הסתבך לי בחיים, איך מתמודדים עם חוסר בשייכות, במוצא?

אני יכול להבין שמה שאת חווה כל כך קשה
מה שמאוד עוזר להתמודד זה לקבל עזרה חיצונית במיוחד שהבית הוא לא מקום מנוחה עבורך
פסיכולוג.ית ממש ממש יכולים לעזור לך

אני מרגישה כמוך.
בגיל 10 התמודדתי עם פוסט טראומה וזה פירק אותי ושינה אותי, הייתי בטיפולים וכלום לא עזר. בגיל 12 הוגדרתי כ"מסוכנת לציבור ולעצמה" ואשפזו אותי בכפייה במחלקה סגורה באברבנאל.
היום אני בת 13 וכל הזמן דוחפים לי כדור חדש ומאיימים לאשפז אותי.
אין לי בדיוק תשובה לשאלה שלך.
החיים מלאים באפשרויות, והחיים נועדו לכולם.
את צריכה לזכור שההורים שלך הביאו אותך לעולם מסיבה כל שהיא. הם אוהבים אותך.
תנסי לדבר איתם, או עם אדם קרוב (אחים או חברים) ולספר להם מה ואיך את מרגישה.
הפתרון הוא לספר ולשתף אנשים שאת סומכת עליהם(בעיקר משפחה) באיך את מרגישה, והם כבר יעזרו לך.
אף פעם אל תשכחי שחיים רק פעם אחת, ולכן כדאי לעשות דברים שאת אוהבת, דברים שלא מכריחים אותך לעשות אותם. את מוכרחה לנצל כל רגע בחייך ולזכור שיש אנשים שאוהבים אותך, ובשבילם את כל עולמם..
בהצלחה!
הפרטי שלי פתוח עבורך

שואל השאלה:
אני בתור לפסיכולוגית.. זה לוקח זמן, היתה לי אחת אבל זה היה בשלב שלא הייתי מוכנה ולא ביקשתי את זה..

שואל השאלה:
הבית זה לא מקום לפרוק..
יש לי בן אדם אחד בחיים שאני רוצה, אבל גם משו שם(שלא באלי לפרט, משו שלא אני ולא אותו אחד אחראים..) לא מסתדר.. זה שובר אותי כי זה היחיד שיש לי

תנסי אולי לדבר עם ער"ן. זה אנונימי. אולי יוכלו לעזור לך.

תקשיבי אני לא יודע כמה זה יעזור אבל אם את רוצה את יכולה לדבר איתי פשוט גם לי יש קצת ניסיון בכל מה שקשור לחרא שיש בחיים ואולי יש איזה נקודה שאני אוכל לעזור אבל אני לא פותח את זה מול כולם כי כנראה יקחו את זה בזלזול או בצחוק וזה לא משנה לי כלכך זה פשוט יפריע לך אז אם את רוצה את יכולה לבוא לדבר איתי באמת שאני מבטיח שאני יעזור כמה שאני יכול וגם אם לא זה בסדר גמור בהצלחה ואל תשכחי את אלופה לא כל אחד מבין כמה קושי זה וחושב שוואלה היא העלתה שאלה אז. ושמח לראות שאת מוצאת בנו את האנשים הנכונים לפרוק להם

שואל השאלה:
תודה רבה אתם טובי לב, מקווה שיהיה לך חיים טובים❤

חח החיים מצויינים זהו שפשוט צריך להבין את זה וואלה יש לי משל לזה נכון שחרא זה משהו שנדבק לנעל ויסריח רק עם לא תוריד אותו ואתה צריך להיעזר בדשא כדי להוריד אותו ואז הוא לא יהיה מסריח אולי אפילו יעלם אז בעצם הדשא זה חבר או מישהו לפרוק לו שיעזור ויוריד את החרא לאט נראלי שהנעל והחרא די מובנים וקיצור מאחל לך רק טוב ותשמעי לא משנה מתי את יכולה לפנות אלי אוקיי?

לי אישית עוזר ליצור. כל סוג של יצירה אומנותית. כתיבה, מוזיקה, ציור, פיסול. מה שעושה לך טוב.

לפעמים פשוט ללכת בחוץ בטבע על חוף הים אם אפשר יחפים להרגיש את האדמה (לא חייב כי קר) או לאיזה מקום עם עצים או כל טבע שאת מוצאת שקרוב אליך או שיש לך אפשרות להגיע לשם
הטבע מעודד ומרגיע משקיט את המיינד שחופר בראש עוזר לך להתקרקע ולהתחבר לתובנות שנכונות לך
בד"כ חוזרים עם חיוך הביתה

שואל השאלה:
אני עשיתי את זה, אבל לי אישית לא טוב לבד.. אני נכנסת לתחושות אובדניות שאני לבד לכן אני נשארת בקרבת אנשים

שואל השאלה:
תודה רבה לך מקווה שיהיה לך חיים טובים❤

היי לא אמרתי להתבודד
אפשר במקומות שיש אנשים מסביב כמובן..
אפשר אפילו לטייל עם כלב
אפשר להפגש עם משהו שמוכן לדבר ולהקשיב לך
יש הרבה אופציות
תודה ❤

סיפור שסיפר סופר תגיד לי ילד מה העיניים שלך מה אתה מתלונן אפשר לדעת לא טוב לך אל תענה מי אתה שתתלונן מי

יקרה,

נתקלתי בהודעתך והיה לי חשוב להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות הקשות שכנראה מגיעות בעוצמה גבוהה.. ואני משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולפעמים היא עשויה להפריע גם בהתנהלות היום יומית. האם יש מישהו שאת סומכת עליו שתוכלי לשתף אותו ברגשותייך?

בנוסף, אם תרגישי צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.

שלך,
מתנדבת סה"ר.