3 תשובות
בסי פופקין, אישה זקנה ובודדה, כושלת תחת מטען כבד של חרדות, אינה מסוגלת להתמודד עם חיי המציאות. העולם כולו נראה לה עוין ומכוון להתנכל לה, ולכן היא נדחפת לפעילות אובססיבית לשם שמירת קיומה. היא בוחרת להתבודד ולהתבצר בדירתה. באחת מיציאותיה הנדירות מהבית, קרה הדבר הנורא מכל מבחינתה. בשובה מהקניות, ניסתה לפתוח את דלת ביתה ולמר גורלה, המפתח נשבר. כך מצאה עצמה בסי משוטטת ברחובות ניו-יורק לילה שלם. בסוף אותו לילה, בו חוותה גילויים חדשים על עצמה ועל העולם, בשובה לביתה, גילתה שעשרים השנים האחרונות של חייה בוזבזו על חרדות שווא ומצוקה קיומית קשה ומיותרת. היא חשה כמי שאבן כבדה נגולה מליבה, ובתחושת התרגשות גדולה היא הלכה לעולמה.
בסי סובלת מבדידות אנושה מאז נפטר בעלה לפני עשרים שנה. מחשבותיה מונחות על-ידי חרדות קשות. היא רדופת מחשבות רעות ומשוכנעת שכוחות שליליים מתכוונים לפגוע בה בזדון. הפתרון למצוקתה הוא בהסתגרות בביתה. אלא שגם בכך אין משום פתרון אמיתי, מכיוון שגם בביתה, חשה עצמה בסי נרדפת.
אורח חייה האומלל מתבטא בפרטים הבאים:
היא מזניחה את הסדר והניקיון בדירתה, ואין לה עוד שליטה על החפצים שנצטברו בה.
היא מזניחה את בריאותה (היא סובלת מרבמטיזם = כאבי פרקים ושרירים, מעודף שומן ומנפיחות רגליים), ואינה דואגת למשקפיים הולמים ולמקל הליכה.
היא מתעלמת מן הצורך לטפל בענייניה הכספיים, ואת רכושה הרב (תכשיטים, שטרי כסף, ניירות ערך) היא מחביאה במקומות-מסתור בדירתה.
היא מנתקת כל קשרים בין-אישיים: אינה מדברת עם אנשים, מוותרת על אמצעי התקשורת (טלפון, עיתון, מכתבים). "היא לא דיברה עם איש"; "היא לא בטחה באיש".
היא מאמינה כי אורח חייה זה מגן עליה מפני סכנות האורבות לה.
בסי סובלת מבדידות אנושה מאז נפטר בעלה לפני עשרים שנה. מחשבותיה מונחות על-ידי חרדות קשות. היא רדופת מחשבות רעות ומשוכנעת שכוחות שליליים מתכוונים לפגוע בה בזדון. הפתרון למצוקתה הוא בהסתגרות בביתה. אלא שגם בכך אין משום פתרון אמיתי, מכיוון שגם בביתה, חשה עצמה בסי נרדפת.
אורח חייה האומלל מתבטא בפרטים הבאים:
היא מזניחה את הסדר והניקיון בדירתה, ואין לה עוד שליטה על החפצים שנצטברו בה.
היא מזניחה את בריאותה (היא סובלת מרבמטיזם = כאבי פרקים ושרירים, מעודף שומן ומנפיחות רגליים), ואינה דואגת למשקפיים הולמים ולמקל הליכה.
היא מתעלמת מן הצורך לטפל בענייניה הכספיים, ואת רכושה הרב (תכשיטים, שטרי כסף, ניירות ערך) היא מחביאה במקומות-מסתור בדירתה.
היא מנתקת כל קשרים בין-אישיים: אינה מדברת עם אנשים, מוותרת על אמצעי התקשורת (טלפון, עיתון, מכתבים). "היא לא דיברה עם איש"; "היא לא בטחה באיש".
היא מאמינה כי אורח חייה זה מגן עליה מפני סכנות האורבות לה.
שואל השאלה:
תודה רבה!
זה על פי תמונת הפתיחה? כי זה חשוב
תודה רבה!
זה על פי תמונת הפתיחה? כי זה חשוב
לפי דעתי כן, אמן תצליח!