2 תשובות
בספר מלכים א' מסופר על בן הדד השני מלך ארם שהתכונן לתקוף את ממלכת שומרון והתרברב בניצחונו עוד לפני שהביס את אחאב מלך ישראל:

"וַיִּשְלַח אֵלָיו בֶּן הֲדַד, וַיֹּאמֶר: כֹּה יַעֲשׂוּן לִי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּ אִם יִשְׂפֹּק עֲפַר שֹׁמְרוֹן לִשְׁעָלִים לְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי"

בן הדד התרברב בצבאו הגדול וטען, בשבועה, כי כל עפר חורבות השומרון (שמתכנן הוא להחריב) לא יספיק למלא את אגרופיהם של חייליו הרבים, כך לפי המפרשים שמשמעות המילה "שעלים" היא אגרוף[2], לפירושים אחרים משמעות המילה "שעלים" הוא העפר הנדבק ברגלי ההולך[3], כלומר, אין די עפר השומרון שידבק לרגלי חייליו הרבים של בן הדד.

אחאב מלך ישראל השיב:

"וַיַּעַן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר דַבְּרוּ, אַל-יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ".

כלומר - אל לך להתרברב לפני שניצחת במלחמה. בן הדד, שהיה בטוח לחלוטין בניצחונו, הרשה לעצמו לשתות לשוכרה באוהלו לפני הקרב, והובס על ידי אחאב.
אחאב אמר לארם