נגיד ואשמע שלמישהי יש הפרעות אכילה אז אני אחשוב כזה בסדר יעבור לה

לפעמים צריך להיות אכפתי ולנסות לעזור גם כשהבן אדם השני לא מעוניין בזה, זה עניין של חיים ומוות לפעמים

שואל השאלה:
xm
לא חושבת ככה, אין לאנשים היום את הפחד הזה לא לשמור על עצמם, הם ככ עיוורים לחברה שהורגת אותם עם כל הסטנדרטים, הם יודעים שיהיה מישהו שיתפוס אותם אז הם נותנים לזה לקרות, אין שום ערך לחיים הם צריכים ללמוד שאם הם לא ישמרו אף אחד לא ישמור.
בגלל זה זה כבר נהיה טרנד ואפילו ילדות בנות 11 עושות את זה נשמע לך שפוי? אם לא היו נותנים לזה כזה במה הרבה אפילו לא היו מודעות ללדחוף אצבעות ולהרעיב את עצמן

אני לא מסכימה. בתור מישהי שיש לה הפרעות אכילה (עכשיו אני במצב בסדר אבל זה לא משהו שעובר לגמרי) אני אישית הכחשתי את זה ואמרתי שהכל בסדר איתי בזמן שהכל היה לא.
ירדתי במשקל בערך 20 קילו בחודש וקצת והרעבתי את עצמי, נאבד לי המחזור, נשר לי השיער..
ואני איכשהו חשבתי שהכל בסדר איתי. תביני כמה אנחנו עיוורים כלפי עצמנו.
זה לא שלא רציתי לקבל עזרה פשוט כשאתה בתוך זה אתה לא רוצה להודות שיש לך בעיה.
אם לא היו עוזרים לי הייתי היום במקום אחר לגמרי.

שואל השאלה:
אכפתיים אם הבן אדם מעוניין בזה ורוצה עזרה אז עוזרים

לא מסכימה איתך, אם על כל אחת שהיתה אומרת שיש לה הפרעות אכילה אנשים היו אומרים "בסדר יעבור לה" במקום לעזור לה
היו הרבה פחות בנות (ובנים) בעולם.
אכפתיות זה מאוד חשוב.

לא, צריך להיות אכפתים

שואל השאלה:
שמחה מאוד לשמוע שאת במצב יותר טוב, אני מבינה ולך באמת היו הפרעות אכילה, אבל יש המון בנות שעושות את זה לצומי ומושפעות, עצלנות אפילו לסיים עם זה כמה שיותר מהר, אני לא מדברת על אנשים שבאמת סובלים מהמחלה וגם את הבנות האלה אני לא מאשימה, מאשימה נטו את החברה שלנו.