מה הדבר או הפאדיחה הכי רעה או אכזרית שמורים גרמו לכם או לילדים אחרים בכיתה?

טראומה. ממש ככה. היא עשתה לה טראומה

שואל השאלה:
מה טראומה?

פיזרתי למישהו ביסלי על הראש

אפשר בצהרון?

שואל השאלה:
^ מילפית ללא ילדים כן

כיתה י
המורה המחנך שלי רב איתי מול כל הכיתה אם אני בן או בת
כיתה ט
המורה שלי צילמה אותי ישן בשיעור וצחקה עם כל הכיתה עליי למרות שהיא ידעה שהייתי אימסומני באותה תקופה והגוף שלי קורס מרוב עייפות

המורה קראה לי שמנה מול כל הכיתה ביסודי ובכיתי ואז היא אמרה שהיא שמחה שזו נקודה רגישה או משהו כזה

או אה בכיתה ג היה לי מורה למתמטיקה ואני הייתי גרועה בזה ככ שהוא פשוט צעק עלי ברגע שכל הכיתה שומעת שאני ככ גרועה ואני חייבת להשתפר בזה ובהפסקה איזה חצי כיתה צחקו עליי והינה אני היום בכיתת מחוננים :)

שואל השאלה:
אוי אני מצטערת

הייתי בצהרון כיתה א ובטעות תקעתי תיד בכיסא של כתר הלבן כזה תמרפק בין החריצים במשענת ובמקום שזאתי הצהרוניסטית תשחרר אותי היא קראה לכולם לראןת מה לא לעשות כדי שלא יקרה מצב כזה ואני שעה נאבקת להוציא תעצמי מהכיסא תוציאי כבר ידפקה

לא עלי אבל מורה בשכבה שלי אמרה למישהי שהיא השמינה
אותה ילדה פיתחה בולמיה ועברו שנתיים מאז והיא עדיין עמוק בהפרעה

צרח עליי מול כל הכיתה שאני מטומטמת ושהוא לא מבין למה אני באה לבית ספר כי אין לי עתיד חוץ מלהיות חשפנית

החלקתי בכיתה מכלום בדיוק יום אחרי שהצעתי חברות לקראש שלי והוא ראה את זה

פעם הבאתי למורה ציור ממש יפה שעשיתי והיא אמרה לי תשמרי אןתו לעצמך זה היה פדיחה וממש נעלבתי

ביסודי הייתי גרועה באנגלית אז המורה באמצע המבחן הביאה לי את החוברת לימוד ואמרה שאני יכולה להשתמש בה אבל שהיא בספק אם זה יעזור לי בכלל
ואז כולם צחקו וזה לא היה נעים

צעקה עליי שאני טיפשה שלא מבינה כלום

אני זוכרת מכיתה ב'
הכנו ברכות לאנשים שחשובים לנו-משפחה,חברים
ואני הכנתי ברכה לחברה שלי והיא פשוט הקריאה את זה בקול רם בכיתה, רציתי לבכות
אה ובכללי זה מאוד מביך כשמורים צועקים עליך שזה קורה לי הרבה:')

בכיתה ד היה לי מלא בעיות משמעת והמורה ממש שנתא אותי אז היא פשוט אמרה לי לצאת מהשיעור אז יצאתי והחלטתי לטפס על איזה עץ קטן ו הנפלתי ונתלש לי המכנסיים וחזרתי לכיתה והיא צחקה עלי ואמרה אתה מכיר את השיר יונתן הקטן" ואז היא שרה את השיר וכולם צחקו עליה, כמה חודשים אחכ , איזה ילד רדף אחרי וזרק אותי במדרגות ישר על הגב וניסיתי לברוח ורצתי למורה והיא צחקה עלי ולא אמרה כלום אז זרקתי עליה עיפרון לעין והושעתי מבית ספר לשבוע.

מצטער על בעיות כתיב זו לא השפה הראשונה שלי.

ניקיתי את הלוח ואז איזה ילדה באה והתחילה לחפור לי אז נתתי לה בעיטה לפנים(הייתי על כסא וזה היה בכיתה ב')
וואי איזה זבל הייתי

קרה השנה
חברה שלי גרה באוטובוס והיה שיעור שלמדנו על מישהו שגם גר והיא פשוט אמרה לכל הכיתה שהיא גרה באוטובוס והיא לא הייתה באותו יום אבל היא לא הייתה רוצה שיגידו

זה נוראי כשהמורה האהוב עליך צועק עליך, אבל איזה סיפורים יש פה וואו

שהייתי בכיתה ו אחד המורים קרא לי בן שר*מטה

מורה הביכה אותי מול כל הכיתה כשהיא הסבירה על לבוש הבית ספר כאילו איך צריך להתלבש וכל זה, ואז היא אמרה שצרחך לדאוג שהשיער יהיה נורמלי, שהבגדים יהיו סבירים, ונעצה בי עיניים, ואמרה מול כל הכיתה: ****( השם שלי ) , תגידי התקלחת בזמן האחרון? היא אמרה את זה בלחש כזה ועשתה מבט של ביצ'
וזה בגלל שלא באתי לה טוב בעין
וזה היה בכיתה ג. תמיד הייתי הילדה המוזרה שלא מדברים איתה

כשהייתי בכיתה ד אני חושבת אז אחת המורות הרביצה פיזית לאחת הילדות בכיתה. הילדה הזאת הייתה חברה שלי ואני זוכרת איך שהיא דחפה אותה על הדלת וגרמה לה להידפק בידית של הדלת על הגב.

וכשהייתי בכיתה ו היה לנו מופע יום הזיכרון לחיילי צהל ונפגעי מערכות האיבה והכנו ריקוד שקט כזה עם השיר "ים הרחמים" ואני ובערך חמש חברות שלי השתתפנו בריקוד הזה. לא יכולתי לסובב את הידיים שלי סיבוב מושלם של 360 מעלות וזה היה חלק מהתנועות בכיראוגרפיה ואז המחנך שלי שם לב לזה וביקש ממני לעשות שוב את התנועה ואז מול כל הכיתה הוא פשוט צחק עליי וכולם צחקו וזה באמת היה נורא

דרך אגב, אותו המחנך שהיה לי בכיתה ו לימד גם את אח שלי כשהוא היה בכיתה ו וביום הורים הוא אמר לו שלא יצא ממנו כלום ושהוא גרוע בעיקר במתמטיקה וזה ושבעתיד הוא יעבוד בזבל וממש השפיל אותו וגרם לו לבכות מול אמא שלי

אחת המורות ביסודי שלי, כל פעם שאחת הבנות בכיתה שלי הייתה עושה שטויות היא הייתה אומרת: "יש לך מזל שאת לא הבת שלי אחרת הייתי מכפכפת אותך".
מאז, ריחמנו על הבת שלה בלי סוף.

נאבד לי משהו ואמרתי למורה ואז היא אמרה לי :"אולי נאבד גם אותך?"

בכיתה ד' המורה למתמטיקה צעקה עלי מול כל הכיתה והוציאה אותי מהכיתה רק בגלל שלא עשיתי מבחן בגיאומטריה (אני כן עשיתי אותו אבל היא פסלה אותו בגלל שלא היה לי סרגל, אז באשמתה)

זרקתי על ילד אבן בכיתה ג בימים הראשונים שלי בבית ספר חדש ומאז עשו עלי חרם אבל עכשיו הכל בסדר חחח

זו הייתה היועצת שלי היא אמרה שכשאני בוכה שאף אחת בכיתה לא תיגש אלי והיא אמרה את זה לכל הכיתה שלי

בכיתה ז אמא שלי כתבה למורה שלי הודעה ארוכה על זה שאובחנתי עם חרדה חברתית ודיכאון, והיא ביקשה ממנה לשלב אותי בכיתה דרך מקומות הישיבה, עבודה בזוגות וכאלה.
במקום זה, המורה הקריאה לאחת הילדות בכיתה את ההודעה, כדאי שתבוא להיות איתי דרך זה שתרחם עליי או משהו.
בכל מקרה, הילדה סיפרה לחברה שלה, ולעוד חברה אחרת, ולעוד חבר אחר, וככה וזה הופץ בכל השכבה.

בכיתה ב באמצע שיעור שתי בנות שהיו ממש אכזריות אליי צחקו עליי באמצע השיעור, התחלתי לבכות, כשהמורה שאלה מה קרה ועניתי, היא אמרה "למה אץ מלשינה?" כל הכיתה צחקה, הובכתי בטירוף.

בכיתה ו סיפרתי למורה שלי לספורט שאני לא יכולה להשתתף בשיעורי ספורט בגלל שאני לא אוהבת את הגוף שלי, ושאני חא מוכנה לבוא ע טייץ בגלל חןסר ביטחון, ואז היא הלכה לכל המורים ואמרה "כולה טייץ מה היא עושה עניין" ושטויות כאלה, כמובן שזה הופץ גם לתלמידים.

בכיתה ט המורה שלי שאל אותי מול כל הכיצה אם אני לסבית, אמרתי לא ואז הוא אמר "את משדרת את זה", מרוב שנעלבתי הייתה תקופה ארוכה שניסיתי אחרכך להימרח על בנים כדאי כאילו להוכיח אחרת, ואז מורה אחר קרא לי שרמ*טה. (זה נשמע מופרך מרוב שזה מזעזע, אבל לצערי זה באמת קרה)

שקו לי בשוקו, אני מבקשת בלי שטויות בבקשה(;

וקרה לי כמה פעמים השנה שהמחנכת שלי, שחושבת שהיא מצחיקה, אבל היא לא, התחילה לרדת עלי אבל כאילו ממש לרדת עלי בפני כל הכיתה על האיחורים שלי/:
וצחקתי בשביל הקטע אבל זה ממש לא היה מצחיק... סה"כ לא אשמתי שמישהו גאון החליט שהתלמידים המסכנים צריכים להתחיל ללמוד בשמונה לפנות בוקר(;

מישהי שהייתה במחזור והייתה צריכה לשירותים ולא נתנו לה לצאת ....

המורה צרחה עליי את החיים מול כל הכיתה כי ילד מניאק הלשין עליי שמכרתי לחברה שלי סליים ב2 שקל בתחום בית ספר
זה היה בכיתה ד

המחזור הראשון שלי שקיבלתי בכיתה ו ולא הבנתי למה כל החצאית שלי דם וכל התלמידים מהשיכבות הגבוהות צחקו עלי וזה גרם לי לבכות אפילו יותר

שהייתי בכיתה א' אני ועוד כמה בנות אחרנו לכיתה בכמה זמן והמורה אמרה לנו לעמוד בצד של הכיתה והתחילה לומר לכל הכיתה למה זה כל כך נורא שמאחרים ואמרה שאנחנו צריכות להתבייש ושהיא תשלח אותנו למנהלת ואני רעדתי מפחד( הייתי כזאת שממש מפחדת מהמורים)וכמעט בכיתי מול כל הכיתה ורציתי פשוט לברוח ובסוף היא אימרה שנראה לה שאני מתחרטת ואני יחזור למקום שלי. יכול להיות ששנה שעברה שהיא הייתה מחנכת שלי אולי בגלל זה די שנאתי אותה

המורה לספורט צעקה עליי שאני שמנה ואולי אם אני אתחיל לזוז זה ישתנה.
זה בין המשפטים שגרמו לי לפתח את ההפרעות אכילה

כל היסודי הייתי עם שיער פזור כי הייתה לי צלקת ליד העין שממש התביישתי בה, והשיער אכשהו הסתיר את זה.
מלא ילדים מהשכבה היו יורדים עלי בגלל הצלקת וזה הוריד לי את הבטחון בטירוף.
אני זוכרת שהלכתי לכיתה אחרת להשלים מבחן, וילדים מאחורי התלחששו. הם פנו אלי ושאלו אותי מה זה הצלקת הזאת, וסיפרתי להם איך קיבלתי אותה. ואז הם אמרו שזה מכוער בטירוף ואני נראת מגעיל והתחילו לצחוק עלי.
וגם המורות שיהיו בריאות.. רק החמירו את המצב.
מורה אחת כל הזמן צעקה עלי מול כל הכיתה לאסוף שיער, ושאני חוצפנית, וזימנה מאות פעמים את ההורים שלי לשיחות ובירורים על זה שאני "לא מקשיבה למורה".
המשכתי להיות עם פזור, כי כל כך התביישתי מהצלקת שלא הייתי מסוגלת לאסוף שיער.
ואף אחד לא הבין למה..
אז המשכתי לקבל צרחות ממורים, קיבלתי עונשים, הורידו לי אפילו ציונים בתעודה- והכל בגלל שלא אספתי שיער! איזה הגזמהה
והייתי ילדה בת.. 6?? 7?? הייתי תמימה.. חשבתי שזהו הלכו לי החיים.
ההורים שלי אמרו שאני מגזימה, וכל הזמן בכיתי בגלל זה כי אף אחד לא הבין אותי.
וגם בני דודים שלי היו יורדים עלי מלאא.
אחר כך התפלאו למה אני כל כך חסרת בטחון וביישנית.

היום אני לא ממש מתביישת בצלקת כי היא טושטשה לי עם הזמן וזה פחות נורא מפעם, אבל כן.. חוויות לא נעימות.

פחח וואי מלאא
מאיפה מתחילים טוב תן לי שנייה בואו נעבור כיתה כיתה:


כיתה א-ב: עשו עליי חרם אז המורה עשתה שיעור וביקשה ממני לקום מול כל הכיתה ולהצביע על כל הילדים שיום לפני כן רדפו אחריי סביב בית הספר כדי להחטיף לי מכות.
מיותר לציין שהילדים האלה לא קיבלו את זה בעין יפה וחיפשו נקמה כשהמורה לא הייתה שם, וזה גם היה רגע מאוד מביך לעמוד מול הכיתה ולהצביע על ילדים ככה שרצו להרביץ לי יום קודם לכן.

כיתה ג: נתקענו בכיתה בשיעור מוזיקה, ואני יש לי פחד ממקומות סגורים, אז התחלתי לבכות. המורה מול כל התלמידים צעקה עליי ואמרה "תראי איך את מתנהגת כולם פה חושבים שאת משוגעת, את מתנהגת כמו משוגעת מה את בוכה" זה לא עזר בכלל.

כיתה ד: שיעור חקלאות, הבנות עובדות בשדה משקות פרחים, הבנים חורשים את האדמה, אני הולכת להיות עם הבנים כי לא רציתי להשקות פרחים אלא ממש לעשות עבודת אדמה, המורה מגיעה שוב מול כל הכיתה ואומרת תדבר הבא - "אנשים יכולים לקבל את הרושם המוטעה שאת לסבית" אני ילדה בת 10 כזה שואלת אותה מה זה לסבית, יעני הומואית? (כן זו המילה שאנחנו השתמשנו) והיא עונה בחיוב.

כיתה ה דווקא הייתה אחלה אז נקפוץ לכיתה ו- כתבתי שיר עם ידיד והוא היה גס טיפה, המורה הזמינה את ההורים שלי ואותי לשיחה ושאלה אותי לידם האם אני צופה בפו*** ומאיפה אני יודעת את הדברים האלה.


כיתה ז-ט: טוב זה לא היה כזה נוראי באתי דיי מוכנה מהיסודי להכל, אבל המורה למדעים והמורה לחינוך גופני עשו לי קצת חיים קשים.
המורה למדעים טוב יש לי כמה סיפורים איתה:
1. שבוע ראשון ללימודים, עוד כולם חדשים מנסים לעשות רושם טוב על ילדים שרק הכרת מהכיתה שלך, היא מוציאה אותי מהכיתה אני שואלת אותה מה עשיתי? היא אומרת שדיברתי וקוראת לי לצאת מהכיתה. טוב אני יוצאת לא רבה איתה, כשאני בחוץ היא אומרת שלא באמת דיברתי, היא רק רצתה שאני אלך למעבדה בבית ספר ואעביר לכיתה את הניסוי הבא, עכשיו כיתה חדשה, פחד קהל, לא שילוב וואו.
2. אמצע שנה אני יושבת בכיתה שלה, והפעם באמת מדברת מנסה לקרוא לזו שיושבת לפניי, היא קולטת את זה ובאה אליי ועושה לי "*** מה הבעיה?" אז אני אומרת לה שאני רוצה להפנות את תשומת ליבה של זאת שיושבת לפניי לכך שיש לה חרק בשיער ושתוריד אותו.
המשוגעת הזו, פשוט חיטטה לה בשיער בלי להגיד לה כלום, ומתחילה לחפש בעצמה אחר החרק. עכשיו הילדה בשוק של החיים שלה, הכיתה לא מבינה מה קורה, ואני היחידה שמבינה את הסיטואציה פשוט יושבת שם בשוק ורוצה לקבור את עצמי למה דיברתי.

המורה לחינוך גופני, טוב זה כבר כיתה ח' וזה לא כזה נוראי זה פשוט משהו שנתפס, אני יושבת לא ממש מרוכזת והיא זורקת עליי פתאום כדור באמצע השיעור משום מקום, אני שואלת אותה מה עובר ולמה היא עשתה את זה ומה הסרט שלה, היא אומרת לי "*** אל תהיי כזו כבדה" במשך שנה שלמה כל הילדים שהיו בשיעור הזה ראו אותי במסדרון ואמרו לי "*** למה את כזו כבדה?"


בתיכון טוב אני עכשיו בתיכון יש עוד סיפורים הזויים, אבל שוב היסודי היה הזיהה, לא חושבת שיש סיפורים שמתעלים מעל זה.

וואי המנהלת צעקה עליי שאני ליצנית חיה ובהמה
הייתי כל כך בהלם שאמרתי לה שאני הולכת לבדוק אם מותר לה לקרוא לי ככה ובסוף היא השעתה אותי חחח

חוויות מהמזכירות בכיתה א..

לא יכולתי להזיז את הרגל כי נפלתי וחבשו לי אותה בתחבושת אלסטית.. אמרתי למזכירה שמגרד לי והיא התחילה לצחוק עליי ואז קראה לשומרת לבוא.. השומרת הגיעה והייתה כזה "למה קראת לי" והמזכירה ענתה לה "תגרדי לה" והתחילה לצחוק זה היה כל-כך משפיל.

עוד סיפור לא קשור אבל אם כבר מדברים על המזכירה הזאת אז..
יום לפני פורים כיתה א ב..
ילדה מביאה "איפור פנים" ושואלת מי רוצה שאני אצייר עליו?
אמרתי אני.
ביקשתי להוריד את האיפור לפני שאני נכנסת לכיתה..
הוא לא ירד כי הסתומה צבעה לי את הפנים בטוש לא מחיק.
הלכתי למזכירות.. האישה הזאת אמרה "יש בשירותים על הכיור סמרטוט צהוב.. תשפשפי איתו"
לא הבנתי אז שניקו עם זה את הכיור ושזה מלא חיידקים.

אני בשוקק^^
ליטרלי מורה אמרה לך את זה שאת "לסבית" כי את רוצה להיות עם הבנים? וטפ

יאפ^
היא הייתה מורה נוראית. מאודד שוביניסטית אני ממש זוכרת את זה.

מורה צעקה עלי מול כל הכיתה שנכשלתי במבחן
היא פשוט עמדה מול כל הכיתה והקריאה את הציון שכל תלמיד קיבל
זה היה בכיתה ד' ה' או ו' אני כבר לא בטוחה

מורה פשוט צרחה עלי

יש לי מלאא דברים לא נעימים שחוויתי בגלל מורים מטומטמים.

1. יש לי כתם חום בעין הימינית שלי והעיניים שלי כחולות, אז זה די בולט.
בכיתה ד מורה אחד אמר לי מול כל הכיתה שיש לי משהו בעין, ואמרתי שככה נולדתי. הוא הסתכל עלי במבט מוזר ואחד הילדים צעק לו "כן זה מוזר בטירוף זה נראה כאלו זבוב נכנס לה לעין" וכולם התחילו לצחוק מזה -_-
ואני כזה.. חח .. קורע.. מבדר...

2. בכיתה ה התחילו לצמוח לי שדיים והתחלתי לשים חזיות. מורה אחת פנתה אלי בהפסקה ושאלה אותי אם ההורים שלי יודעים שאני שמה חזיות, ואמרתי שכן. ואז היא אמרה שלדעתה זה מחפיץ אותי ומשדר דברים לא טובים.

3. בכיתה ז באמצע שיעור ספורט ישבתי בצד ובכיתי כי לא רציתי לרוץ (בגלל החזה שלי..) והמורה שלי התחילה לצרוח עלי ושהיא תוריד לי בציון אם אני לא ארוץ כמו כולם.
בסוף השיעור הסברתי לה למה התביישתי לרוץ, והיא פתאום הפכה להיות נחמדה ואמרה לי שהיא מבינה והיא תתחשב בי.
ואז פתאום בשיעור לאחר מכן היא מושיבה את כולנו במעגל ומדברת איתנו על איזה חזיות לשים בשביל שיתמכו בחזה ואומרת לי כל הכבוד שהעלתי את הנושא הזה (מול כולן!!!!! אחר כך כולן התחילו לצחוק עליי!!!).

טוב עכשיו 1 בלילה
מה אני עושה עם החיים שלי
כותבת את טראומות הילדות שלי בסטיפס

אמרתי בצחוק בכיתה מתי ה(שם של מורה) כבר יצא לפנסיה אז מורה מטרה שהיה בכיתה אמר לי מתי כבר תעשי דיאטה ואחד התלמישים הכיתה צעק לו חזרה שאלה טובה

באותו זמן היה בדיחה כזאת שלכל שאלה רטורית או שאין לה תשובה עונים שאלה טובה

כיתה ו'. הכיתה שלי עצבנה אותי אז יצאתי בזעם מהכיתה ובדרך בטעות זרקתי על מישהו לא קשור איזה כיסא. ואז המנהלת ראתה את זה ובמקום לנחם אותי ביקשה שאבוא למשרד שלה ונזפה בי והיא כזה אתה יודע שאני כבר 3 ימים מנסה להכניס אותך לכיתה המדעית (יענו בחטיבת ביניים)
שנה לאחר מכן בכיתה ז' שנאתי ילד ממש ואמרתי למחנכת ככה בשקט את יכולה להעיף את המפגע התברואתי הזה מפה ואז היא צעקה את מה שאמרתי בכל הכיתה. ביום הורים היא אמרה להורים שלי שצעקתי על אותו ילד וקיללתי אותו מול כל הכיתה. בת ז***

בכיתה ג מישהו העתיק ממני את השיעורים ולא היינו חברים כל כך טובים, התעצבנתי ואמרתי לו אל תעתיק ממני דור תעשה את השיעורים שלך לבד
והוא אמר למורה שקראתי לו חמור ואז היא אמרה היא לא אמרה חמור היא אמרה חמוד
ואז כל הכיתה התחילה לצחוק עליי
זה לא נשמע נורא אבל אני בן אדם עם חרדות וכשכולם מסביב צחקו עליי הרגשתי בגיהנום

אמנ בכיתה א המורה שלי צעקה עליי מול כולם שאני גרועה במתמטיקה וצחקה עליי מול כולם ואז אמא שלי נכנסה לכיתה כי שכחתי את הסנדוויץ ואז היא צרחה עלייה ולא פיטרו את המורה .

פשוט עשתה בדיחות על אחד הילדים
כל הזמן
ממש ירדה עליו
והיינו כיתה ד
זה היה לפני 7 שנים נראלי
ואני עדיין זוכרת

היא הייתה מורה רעה היה חזרה למבחן במתמטיקה בכיתה ו' והיה תרגיל של שאלה מילולית ואני חא הכי טובה בזה אז היא צרחה עלי שלא ידעתי את התשובה והיא צעקה עלי דהוא לימדה את סה וגםם באותה שנה היה לי משקפיים בגלל שאני לא רואה מרחוק ואני התביישת לשים אותם אז הייתי מקןוצת את העיניים וזה היה עוזר לי לראות אז היא הייתה רואה אותי עודה את זה והיא הייתה צועקת עליי לשים משקפיים ועוד פעם רבתי עם איזו ילדה שהיא דודה שלי אז רבו והיא עשתה לי שריטה ביד אז המורה העמידה אותי מול כולם שאני אסביר את מה שקרה ובכיתי מלאא וכולי הייתי זיעה מהלחץ ומים מהבכי וואו עכשיו אני מבינה איזו רעה היא. אה וגם ילד אחד שאני מזה לא אוהבת עשה משהו כאילו בתם משהו והיה משעמם בשיעור רז הסתכלתי על מה שהוא עושה והיה לי קריזה עליי אז הוא צעק למורה המורה היא מסתכלת עליי זה מציק וגם עוד אחד עשיתי שיעורי בית והכל היה נכון אז המורה שאלה אותי אם עשיתי שיעורי ביצ והיא ביקשה לראות ואז היא שאלה אותי אם עשיתי לבד או שהעתקתי ואז היא שאלה את החברה הכי טובה שלי אם העתקתי ממנה ולמזלי היא אמרה לא אני אומרת למזלי בגלל שהיא ירא חברה ותמיד הייתה מחשיבה עליי בכיתה א או ב הייתי אומר לה לא להיות חברה של מישהי שאני שונאת ואז הילדה שאני שונאת איכשהו גילתה על זה והיא מחשיבה למורה ואז המורה שואל אותה אם אמרתי לה לא לדבר איתה אז היא הייתה למדינה ואומרת כן כואבת לי היד ביי

^^אז מראלי החיים שלי בכיתה א הם סרט קומדייה ממש טוב :))

^יש

כשהייתי בכיתה ג'-ד' היה בבית ספר שיעור קולנוע.
אז הסביר שלפני שמצלמים את הצטנות מציירים אותם בקטנה.
הוא צייר כמה תמונות בקטנה, ואז אמרתי לו "אתה מצייר מכוער"

הוא הפסיק, הסתובב אלי ואמר "אה כן?! גם אתה מכוער"
הדבר הכי מצחיק שאני זוכר מהיסודי

ביקשה ממנה להוריד את החולצה ולשים חולצה אחרת באמצע הכיתה.

בכיתה ד' המורה למתמטיקה הושיבה ילדה שמדברת הרבה לידי בגלל שלא היה לה ספר מתמטיקה והמורה נתנה שיעורים ואני והילדה דיברנו וכל כמה פעמים היא צעקה עלינו וכעסה ואז בסוף נשבר לה והיא באה אליי ושאלה אם עשיתי את השיעורים והיא עברה עמוד עמוד מול כל הכיתה ואמרה: "את זה לא עשית, את זה לא עשית" ואז היא שאלה ילדים אחרים אם הם לא עשו ומי שלא עשה הרים יד והאמת שהרימו די הרבה.
פעם האחרונה שפגשתי את המורה הזאת בכיתה ו' בחופש הגדול שתינו הסתכלנו אחת על השנייה במבטי אימים חחח.
ועכשיו בכיתה ט' המחנכת האיומה שלי שאלה אותי בווצאפ איך אני מרגישה בגלל שלא באתי לבית ספר וזה מה שהיא כתבה לי ואני מצטטת: "אחרי ארבע ימי חופש את חולה?".
בואנה!! היא פשוט נוראית! היא אמורה להבין מה קורה איתי והיא פשוט שמה עליי פס.

כיתה ד' מורה לספורט שברה לי את היד, ואני עם נזק (לא רציני אבל) בלתי הפיך לכל החיים

ליקריץ, אני לא ממש מבינה איפה הבעיה כאן חח

ביסודי בשיעור ספורט פחדתי להתשתתף כי כשהייתי משתתפת כל הבנים היו נגדי היה להם משהו נגד זה שאני ביישנית כנראה
אז בכדורשת המורה שם אותי שורה ראשונה למרות שהוא יודע שאני מעדיפה בכלל לשבת בצד ואז הילד מאחורי זרק תכדוד וכיוון לתחת שלי וזה ממש כאב וכל הכיתה התפקעה מצחוק והמורה גם ואז חברה שאלה אותי אם אני בסדר

בחטיבה לא הייתי מגיעה כמעט
אז פעם כשבאתי נכנסתי באיחור
והמורה אמרה "מי את נראלי התבלבלת בכיתה"
ואז ילד צעק "תחזרי הביתה" והמורה צחקה
והילדים המשיכו וצעקו לי עוד דברים שלא שמעתי מרוב לחץ אז פשוט ברחתי מהבית ספר הביתה בדמעות

בכיתה ו היה מבחן בהסטוריה ולא למדתי
ואני ישבתי בסוף הכיתה אז חשבתי על זה שהתשובות בקלמר אז פשוט פתחתי תקלמר והעתקתי ואז החברה הכי טובה שלי ראתה ורצה למורה ולחשה לה משהו באוזן והמורה לא עשתה כלום אז חשבתי שהיא כנראה סתם שאלה אותה משהו
אחרי כמה דקות הרגשתי מישהו מאחורי אז הסתובבתי וראיתי אותה משלבת ידיים ונבהלתי רצח
ואז היא חטפה לי את המבחן מהידיים
ואמרה לכל הכיתה "תראו מה קורה אם עושים שליפים" וזרקה לפח
וכל הכיתה הייתה בשוק
וכולם הסתכלו עליי והיא צעקה עליי מול כול הכיתה ובכיתי ובסוף השיעור רצתי לשירותים ובכיתי עוד יותר
וכשחזרתי החברה "הכי טובה שלי" שהלשינה עלי
אמרה לעוד חברה ממש טובה שלי לא לדבר איתי
ושתיהן לא דיברו איתי יותר
לא הלכתי לבית ספר שבוע אחר כך מרוב שפחדתי לראות את הפרצוף של המורה