22 תשובות
לא כתוב בתורה.
כתוב את זה בהלכה ובתלמוד. מצווה מדרבנן.
כתוב את זה בהלכה ובתלמוד. מצווה מדרבנן.
תבדוק באתר כיפה
לא כתוב בתורה, עוד אחד מהדברים שהחרדים המציאו
שואל השאלה:
איפה רשום בתורה שצריך להקשיב למדרבנן הזה?
איפה רשום בתורה שצריך להקשיב למדרבנן הזה?
אנונימי
לא כתוב בתנ"ך,זה מדרבנן.
גם לא צריך בהכרח כיפה כל עוד זה מכסה את הראש
גם לא צריך בהכרח כיפה כל עוד זה מכסה את הראש
^^"ועשית ככל אשר יורוך" "לא תסור ימין ושמאל"
"ועשית ככל אשר יורוך" זה אכן הכתוב שמחייב את תקנות דרבנן.
זאת שגיאה, שהחרדים הם המציאו את הכיפה.
זה נכון שזה לא דווקא כיפה.
וזה גם לא דרבנן, זה בהגדרה אחרת אבל לא נראה לי שזה המדיה המתאימה להשלמת פערים במושגי יסוד שצריכים הבנה כללית לפני כן.
וזה לא כתוב בתלמוד, אלא המקור לעניין הזה נמצא בתלמוד.
זה שהמקור הוא מעובדי אלילים - זאת שגיאה נגררת ממקור של מכחישי תורה, שלא צריכים הוכחות כדי לומר דברים שליליים. אפשר להתעלם מזה.
זאת שגיאה, שהחרדים הם המציאו את הכיפה.
זה נכון שזה לא דווקא כיפה.
וזה גם לא דרבנן, זה בהגדרה אחרת אבל לא נראה לי שזה המדיה המתאימה להשלמת פערים במושגי יסוד שצריכים הבנה כללית לפני כן.
וזה לא כתוב בתלמוד, אלא המקור לעניין הזה נמצא בתלמוד.
זה שהמקור הוא מעובדי אלילים - זאת שגיאה נגררת ממקור של מכחישי תורה, שלא צריכים הוכחות כדי לומר דברים שליליים. אפשר להתעלם מזה.
שואל השאלה:
זה די ברור שככל אשר יורוך מדבר על השופטים שרי הצבא והשוטרים ולא הרבנים.. זה רשום שחור על גבי לבן
זה די ברור שככל אשר יורוך מדבר על השופטים שרי הצבא והשוטרים ולא הרבנים.. זה רשום שחור על גבי לבן
אנונימי
נו ומי אלה השופטים אם לא הרבנים?
מוזמנים לקרוא בקישור, תשובה מצוינת ומפורטת.
מוזמנים לקרוא בקישור, תשובה מצוינת ומפורטת.
לא קראת את מה שצירפתי...
עברי אנוכי הסביר נכון.
אז קודם כל יש לדעת - זה לא כל דבר אמור להיות רשום בתורה. לא סתם יש לנו את התורה שבעל פה. ולצורך הנעיין, לשים כיסוי ראש - זה לא חלק מהתרוה שבעל פה, אלא במקור -זה היה רק מנהג אל אנשים יראים (שבת קנו). החיוב ההילכתי בלכסות את הראש - זה רק בשעת תפילה וברכה ולימוד תורה (במיוחד אם יש אכזרת שם ה') בימינו, זה כן חובה, כיוון שרבו פורקי עול, לכן ברגע שאתה הולך עם כיפה -אתה מציג את עצמך כמישהו שעובד את ה', ואם אתה בלי (חס ושלום) - אתה נראה כמו אלה שעזבו את ה', מה שממעט את כבודו.
לגבי איסור להוסיף מצוות: האיסור הוא דווקא להוסיף את הממצוות ךלתוך המצוות של התורה, ולהכריז על תקנה כלשהי (כדוגמאת איסור אכילת עוף בחלב) כמצוה מן התורה, כמו שביאר הרבמ"ם במשנה תורה, הלכות ממרים, פרק ב, הלכה ט. אסור לחכמים לומר שהעוף אסור עם החלב מן התורה, אבל בהחלט מורת להם לקבוע שזה תקנה שלהם כדי להרחיק אותנו מן המכשול והם אמרוים להדגיש שזה לא אסור מן התורה.
אדם ירא לעיניים: לא. הקטע הזה מדבר אחרי 40 שנה במדבר. נראה לך שזה קשור רק לשוטרים ולנציגים של החוק, ולדברים שקשורים לבין אדם לבחרו? אז מה עם מה שקרה 40 שנה קוכם לכן בפרשת "יתרו"?
"כא וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת--שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. כב וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת, וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ. כג אִם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד; וְגַם כָּל-הָעָם הַזֶּה, עַל-מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם. כד וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, לְקוֹל חֹתְנוֹ; וַיַּעַשׂ, כֹּל אֲשֶׁר אָמָר. כה וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי-חַיִל מִכָּל-יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל-הָעָם--שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. כו וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת: אֶת-הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל-מֹשֶׁה, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם. כז וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה, אֶת-חֹתְנוֹ; וַיֵּלֶךְ לוֹ, אֶל-אַרְצוֹ. {פ} (שמות יח, כא-כז).
עכשיו הקב"ה נזכר שיש מחסור בשופטים? אחרי 40 שנה? למרות מה שעשה משה לפני 40 שנה בפרשת "יתרו"?
ולא "דבי רביות בשעריך" - זה זה לא סתם מריבה בים שני אנשים, אלא מחלוקת בין חכמים. מודבר שם על דם, כלורמ דם טהור ודם טמא, וגם נגע - קשור לטומאה ולהטהרה וכו'.
אם מדובר רק על בין אםד לחברו - למה יש עונש מיתה למי שיעבור על הוראת הכהן או השופט? (העונש זה הולך על זקן ממרא) "וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט, וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל" (דברים יז, יב). זה לא עונש על רצח או משהו כזה, על על זה שהוא חולק על הבית דין.
לגבי איסור להוסיף מצוות: האיסור הוא דווקא להוסיף את הממצוות ךלתוך המצוות של התורה, ולהכריז על תקנה כלשהי (כדוגמאת איסור אכילת עוף בחלב) כמצוה מן התורה, כמו שביאר הרבמ"ם במשנה תורה, הלכות ממרים, פרק ב, הלכה ט. אסור לחכמים לומר שהעוף אסור עם החלב מן התורה, אבל בהחלט מורת להם לקבוע שזה תקנה שלהם כדי להרחיק אותנו מן המכשול והם אמרוים להדגיש שזה לא אסור מן התורה.
אדם ירא לעיניים: לא. הקטע הזה מדבר אחרי 40 שנה במדבר. נראה לך שזה קשור רק לשוטרים ולנציגים של החוק, ולדברים שקשורים לבין אדם לבחרו? אז מה עם מה שקרה 40 שנה קוכם לכן בפרשת "יתרו"?
"כא וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת--שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. כב וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת, וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ. כג אִם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד; וְגַם כָּל-הָעָם הַזֶּה, עַל-מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם. כד וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, לְקוֹל חֹתְנוֹ; וַיַּעַשׂ, כֹּל אֲשֶׁר אָמָר. כה וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי-חַיִל מִכָּל-יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל-הָעָם--שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. כו וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת: אֶת-הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל-מֹשֶׁה, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם. כז וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה, אֶת-חֹתְנוֹ; וַיֵּלֶךְ לוֹ, אֶל-אַרְצוֹ. {פ} (שמות יח, כא-כז).
עכשיו הקב"ה נזכר שיש מחסור בשופטים? אחרי 40 שנה? למרות מה שעשה משה לפני 40 שנה בפרשת "יתרו"?
ולא "דבי רביות בשעריך" - זה זה לא סתם מריבה בים שני אנשים, אלא מחלוקת בין חכמים. מודבר שם על דם, כלורמ דם טהור ודם טמא, וגם נגע - קשור לטומאה ולהטהרה וכו'.
אם מדובר רק על בין אםד לחברו - למה יש עונש מיתה למי שיעבור על הוראת הכהן או השופט? (העונש זה הולך על זקן ממרא) "וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט, וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל" (דברים יז, יב). זה לא עונש על רצח או משהו כזה, על על זה שהוא חולק על הבית דין.
אנונימי
שואל השאלה:
אנונימי עדיין לא ברור איך אתה מקשר את זה לרבנים שאין שום איזכור (אפילו ברמז) כשרשום ברירור את זה שאלו שוטרים, שופטים, אנשי חוק..
אנונימי עדיין לא ברור איך אתה מקשר את זה לרבנים שאין שום איזכור (אפילו ברמז) כשרשום ברירור את זה שאלו שוטרים, שופטים, אנשי חוק..
אנונימי
^ כי זה קשור להלכות טומאה וטהרה.
אנונימי
שואל השאלה:
אולי?.. אבל אלוהים לא נתן את ההלכות
אולי?.. אבל אלוהים לא נתן את ההלכות
אנונימי
^ מה לא? אז על סמך מה הוא מצפה שיורו לנו?
אנונימי
שואל השאלה:
לא הבנתי מה הביסוס שלך לתוקפן של אותן הלכות, אלוהים לא נתן לנו אותן זה לא דבר אלוהים
לא הבנתי מה הביסוס שלך לתוקפן של אותן הלכות, אלוהים לא נתן לנו אותן זה לא דבר אלוהים
אנונימי
אם אלוקים אמר לשאול את חכמים - אז הוא כן נתן להם אותן.
אנונימי
שואל השאלה:
תראה לי שהוא אמר שרבנים זכאים להוסיף ולהוריד
תראה לי שהוא אמר שרבנים זכאים להוסיף ולהוריד
אנונימי
בפרשת שופטים הוא כתב שיש דברים שהם נפלאים (כלומר מוסתרים) מאיתנו. למה שיהיו אצלנו דברים שהם נפלאים מאיתנו (אבל הם משום מה כן אמורים לדעת את הדברים האלה).
אנונימי
^איזה פירוש דחוק, ברור לחלוטין שזאת לא כוונת הפסוק אלא כוונה לעודד ולחזק את היהודי שיקיים את המצוות ולא יתעצל...
אנונימי
^^^ זה באופן כללי, לא לגסבי הפרטים של מצוה כזאת או אחרת.
אנונימי