איך לתאר מישהו שקם מסיוט במילים (לסיפור) ?

באיזו נקודת מבט?

שואל השאלה:
גוף ראשון

שואל השאלה:
אם אני עושה ציטוטים של דברים שאמרו לו בחלום? מה אחרי

שואל השאלה:
it's all your fault! i died because of you!
why did you left me alone, big brother??
you made me get killed, if you would only listened to me and stop doing your crazy stuff!

אחרי הציטוטים האלו אני רוצה לרשום שכאילו הוא התעורר

שואל השאלה:
^תודה רבה!

אה.. אוקיי. אישית פחות מתחברת לכתיבה בגוף ראשון, אבל אנסה כמיטב יכולתי.

"ליבי הלם בחוזקה בעוד דפיקות לבי הגיעו לאוזני במהירות כוחנית ומבהילה. לחץ וחרדה עטפו אותי וידיי נאחזו "אחיזת מוות" בשמיכה הדקה שהרגישה כמגן היחיד שהיה ברשותי באותו רגע.
קולות ואשמה הדהדו באנדרלמוסיה מוחלטת בראשי. קברתי את ראשי בשתי ידי כשסוף סוף הצלחתי לשכנע את גופי לשחרר מהשמיכה. הרגשתי נוזל חם ומלוח מרטיב את פניי, אך לפחות דפיקות לבי החלו לבסוף להיחלש.

נשארתי בוכה בחדרי, ראשי עדיין קבור בחיקי. חוסר השליטה על גופי עזב, אבל נשארתי עטוי חרדה עד עלות השחר."

מוזמנת לשנות מה שבא לך ולעשות עם זה מה שבא לך, ניסיתי מה שיכולתי

שואל השאלה:
^וואו

אקח את זה בתור ביקורת חיובית(; ^

שואל השאלה:
אני לא יכולה פשוט לתאר את הכישרון בכתיבה הזו xd

^^^^וואו הכישרון שלךך

"הלב שלי פעם בפראות, כמעט פורץ לי מבית החזה, המקצב המהיר והקולני שלו מטפס כל הדרך לאוזניי. פתחתי את פי במהירות שוב ושוב בניסיון לגמוע את האוויר מחלל החדר, אך האוויר סרב להיכנס. כל הקירות סגרו עלי, והרגשתי מחנק בגרון, כאילו משהו כבד מברזל התיישב לי על החזה ומחץ אותי תחתיו, לא יכולתי לזוז. הכל היה כל כך קטן ודחוס, ולא היה שום אוויר לנשימה. שום אוויר בכלל. הצלליות על הקירות רקדו מסביבי, צוחקים עליי. פתטי. הכל בגללך. אצבעות היד שלי התאגרפו סביב קצות השמיכה, ננעלות ומושכות אותה מעליי בנוקשות.

הסיוט עוד רעם במחשבותי. כל האשמות. הכל בגללי.

כל הגוף שלי רעד מתחת לשמיכת הפוך העבה, ליבי עדיין מפרפר בקצב לא ברור. עגלי זיעה התאספו על המצח והעיניים שלי, נוטפים ומשאירים שובלים רטובים כל הדרך לאוזניי. או שאלה היו דמעות?

זה היה חלום. זה היה רק חלום. נשימה עמוקה, נשיפה. רק חלום."

שואל השאלה:
אעאעאעאעאעאעאעאע נגמרו לי הפרחים!