דתיים וחרדים וכו' כנסו..

לא מה פתאום

שואל השאלה:
אז למה המילה הזאת הייתה שם?

אני לא דתיה אבל היום עשו מזה קללה, פעם זו פשוט הייתה המילה לזה לא נעים להגיד אבל זה היה פשוט מקצוע, עכשיו כשיש יותר מודעות אז אנשים עושים מזה קללה, לא שאני חושבת שזה משהו שהוא בסדר

לא

שואל השאלה:
^ההמשך של בן/בת..

דבר ראשון שם במקום זה בא במשמעות של אישה שמוכרת מזון
דבר שני ז*נה זו לא קללה , המציאות שלנו הפכה את זה לקללה אבל זו אחת העבודות הראשונות בתנך
גם רש"י משתמש בביטוי הזה במשמעות של ז*נה כמו שהמשמעות שלה היום , הוא לא מסתכל על זה כמילה גסה

לא ממש לא
המשמעות אחרת לגמרי, מלשון הזנה, לא מלשון המקצוע שאת חושבת עליו
זה כמו שאני לא אוכל להגיד "הכלבה שלי" כי היום כלבה זה קללה

זה לא נקרא ללכלך את הפה. קורים דברים גסים בעולם, להזכיר אותם לא אומר לנבל את הפה. ובכל מקרה, תרבות הסלנג הפכה את זה לקללה, וזה לא.

במקור זה לא היה קללה אלא מקצוע ידוע לשמצה

זה שהיום הפכו את זה לקללה לא אומר שזה קללה

המילה לא מתפרשת כמו מה שאת חושבת, יש לה פירוש אחר.

זה לא קללה חחח
זה תיאור..

זו היא אישה המוכרת אוכל
לא קללה
יש לזה םירוש אחר בימינו כי השפה השתנתה עם השנים, לא נשארה שפת התנ"ך אלא לשפה יותר מודרנית ויותר מתאימה לצרכים שלנו כיום
וכך גם התאימו את המילה הזו בקונטקסט המסוים הזה

לא זה לא קללה
המילה הזאת זה אומר מישהי שהיא מזינה אנשים באוכל
אני לא זוכרת בדיוק מה הפירוש
אבל זה כמו רחב

זאת לא קללה זאת מציאות וחוץ מזה לא לפי כל הפירושים הכוונה זונה

נודרת השאלה הכי סאחית שקראתי

חחח אני יודע איזה מילה זאת

זה היה מקצוע אז

ילדה רנדומלית כתוב ואני מצטט:"חרב הזונה" ורוב המפרשים אומרים שהפירוש הוא הפירוש שעולה לכולנו בראש שאנחנו שומעים את המילה הזאת

על פי המקרא רחב הייתה אשה זונה: וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית-אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב (ספר יהושע, פרק ב', פסוק א'). בספרות בית שני (בכתבי יוסף בן מתתיהו למשל) המילה "פונדקית" שימשה גם ככינוי לזונה", וכך מתרגמים התרגומים הארמיים למקרא את מקצועה של רחב: " פונדקיתא".

בניגוד לפשוטו של מקרא ולגישת התלמוד, היו בין הפרשנים המסורתיים שפירשו את המונח "זונה" כ"מי שהייתה מוכרת מזונות". רש"י היה מהראשונים שפירשו שרחב הייתה מוכרת מזונות, וצעד בכך בעקבות הפרשנות של תרגום יונתן בן עוזיאל, שתרגם "פונדקיתא" (=בעלת פונדק). עם זאת על פי רש"י רחב עסקה גם בזנות כמשמעה.

על פי הרד"ק הפרשנות האמיתית של דברי התרגום, אינה שרחב עסקה במכירת מזונות, אלא שעסקה בזנות, שכן בלשון התרגום "פונדקיתא" היא כינוי לזונה, וכך מופיע בתרגום יונתן גם ב"שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת" שתרגם 'נשים פונדקן'. גם המלבי"ם סבר שרחב הייתה זונה במשמעות המקובלת והמרגלים הלכו אליה על מנת לתשאל אותה, כי כל גדולי הארץ ביקרו אצלה.

ישנו הסבר המשלב את שתי המשמעויות בכך שעוברי דרכים מצאו בפונדק את כל מחסורם הפיזי, מזון ואישה, ורחב כבעלת הפונדק סיפקה את שניהם. הסבר זה מאיר באור חדש מדוע דווקא אליה באו המרגלים, וכן מניין היה לה ידע רב כל כך על הנעשה בארץ, היות שעוברי דרכים היו מצויים אצלה.

לא, התורה רק מספרת לנו על מה "עסקה" האישה הזאת. הם לא משתמשים בה בתור קללה.

מתארים במה היא עסקה - זנות.
זה לא שבתקופה של יהושע בן נון היו ערסים שכל שנייה צעקו יא בן זונה

לא
זה שונה

זה שהפכו את זונה לקללה לא אומר שהיא כזאת.
התורה לא מסווגת דברים
הכל יש בה.

אחותי מתרוצה את חושבת שבתקופת התנ"ך היו הולכים למישהי ומקללים אותה
אנשים הפכו את זה לקללה עם השנים לא צריך להיות מטומטם כדי להבין את זה

מהה לא מה הקשר
המילה הזאת מופיעה מלא
אבל לא מאותה סיבות של קללות וזה
היא לא אומרת יהושע אתה בן של ...
לא
היא מדברת על מקרים כמו עם יהודה
שאשתו זנתה
אז היא כתבה כך התורה לא מייפייפת
ולא מעדנת , היא אומרת הכל דוגרי
אין להסתיר
והיא אמרה לו שידע וכו'
לא בקטע של קללות

זו לא קללה , זו דרך חיים ...
סתם , זה לא קללה , זה מקצוע...

אני לא יודעת למה את מתכוונת ביהושוע, אך אתן לך דוגמה: בתורה מסופר על רחב "הזו**"
היום כשמישהו ישמע, זה מתפרש לו כקללה.
אך התורה מתכוונת במילה הזאת מלשון המילה- מזון רחב היתה מביאה מזון וזהו סוג של מקצוע מן התנ"ך.
ובמשך הדורות לצערי לקחו את המילה הזאת והפכו אותה לקללה.

בנוסף יש גם סיפור על אישה שזנתה וכו' אך זה כמו להגיד בימנו "היא בגדה" אז ככה נאמר פעם.

מקווה שעזרתי....

גם נכון^

כמה פעמים יצא לי ולחברה שלי לצחוק בשיעורי נביא/תורה על רחב הז*נה יא וולי

הרעיון הוא שזו מציאות קיימת, מקצוע
התורה נגד דיבור בניבול פה, אבל אז זו לא הייתה קללה פשוט מציאות שדיברו עליה