10 תשובות
כן זה הגיוני יש המון אנשים שזה קורה להם כשאין מספיק פיקוח. זאת התמכרות לכל דבר. אני לא ממש יכולה לעזור לך, אבל אני יודעת שיש מקומות שכן.
זה ממש לגיטימי זה מרגיע וזה כמו סמ*ם במידה מסוימת
יש המון כאלה שמכורים לזה. תפסיקי עם זה לטובתךלמרות שזה לא כזה פשוט
שואל השאלה:
בדיוק ההשפעה של הכדורים ממכרת וככ מרגיעה וזה הסיבה שהתמכרתי
הרגע לקחתי כדור רק בגלל שהרגשתי ככ רע עם עצמי ולא ידעתי מה לעשות אז לקחתי כדור כי זה משפיע מהר
בדיוק ההשפעה של הכדורים ממכרת וככ מרגיעה וזה הסיבה שהתמכרתי
הרגע לקחתי כדור רק בגלל שהרגשתי ככ רע עם עצמי ולא ידעתי מה לעשות אז לקחתי כדור כי זה משפיע מהר
האמת שזה ממש מוכר וידוע. בעיקר למטופלים שמקבלים משככי כאבים חזקים במרשם... הדבר הכי טוב שאני יכולה להציע לך זה ללכת לפסיכולוג, לספר להורים, אפילו ללכת לגמילה.... תיראי כל התהליך של לצאת מזה ירגיש לך ממש מעיק וקשה וכאילו את כבר מבינה שזה אומר שאנשים יקחו את הכדורים מימך בכוח... אבל זה רק לטובתך בעיקר מהסיבה שהאנשים שיעזרו לך יצילו את הגוף שלך. משככי כאבים יכולים לפגוע בגוף אחרי תקופה גם לא ארוכה שלוקחים אותם, הפגיעה יכולה לקרות מאוד מהר (שבועות בודדים)
נראה לי שפעם הבאה שתיהי במצב כזה שאת מרגישה רע ויש לך חשק לקחת תעצרי את עצמך ממש ותנסי להסיח את עצמך אפילו סתם לספור הרבה אן לשחק בטלפון או לראות סדרה תנסי לעצור את זה כשלא מאוחר מידי
אם את ממש מכורה לכי לגמילה את לא רוצה לגמור כמכורה לסמים נכון? בסופו של דבר המוח שלך ירצה עוד חומר וחזק יותר שיספק אותו אבל זה בחיים לא יפסיק. זה כמו סמים יש אנשים שלוקחים סמים/סיגרייה/אלכוהול ואז נוצר להם התודעה הזאת במוח ש"מה את לא תיקחי עכשיו אחד?" "זה לא הגיוני לחיות ככה קחי אחד" "צריך חומר יותר חזק" "את צריכה את זה" סליחה אם אני מפחידה אותך אבל ככה זה לכי לגמילה.
אנונימית
צודקת שמחה שאת בגמילה אני מאמינה שתצליחי
היי לך יקרה,
ראיתי את הפוסט שלך והיה לי חשוב לכתוב לך למרות שעברו כמה ימים.
מתארת לעצמי שזה ודאי מאוד מתסכל להתמודד תהליכי גמילה כל יום אבל להרגיש שאין מי שמכיר או מבין את את החוויה שלך.
ממה ששיתפת בולט שלא רק ההתמודדות עם משככי הכאבים אולי מעייפת אותך אלא גם זה שהיא מרגישה שקופה לאחרים. לא יכולה לתאר לעצמי כמה זה ודאי תוקע ומכעיס להרגיש שיכול להיות שאין מי שרואה את הקושי והאתגר.
יקרה, נדמה שההתמודדות כרגע מעוררת הרבה רגשות שאולי מכבידים ומשאירים אותך לבד. אולי לשתף מישהו קרוב כמו בן משפחה או אדם שאת סומכת עליו יכול לעזור ולתמוך בתהליך.
בנוסף, אם תרצי, אני מזמינה אתך אלינו לצ'אט האישי והאנונימי של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). אחד המתנדבים יהיה שם להקשיב לכל הרגשות והמחשבות שתבחרי להביא, לתמוך ולנסות לעזור.
שלך,
מתנדבת סה"ר
ראיתי את הפוסט שלך והיה לי חשוב לכתוב לך למרות שעברו כמה ימים.
מתארת לעצמי שזה ודאי מאוד מתסכל להתמודד תהליכי גמילה כל יום אבל להרגיש שאין מי שמכיר או מבין את את החוויה שלך.
ממה ששיתפת בולט שלא רק ההתמודדות עם משככי הכאבים אולי מעייפת אותך אלא גם זה שהיא מרגישה שקופה לאחרים. לא יכולה לתאר לעצמי כמה זה ודאי תוקע ומכעיס להרגיש שיכול להיות שאין מי שרואה את הקושי והאתגר.
יקרה, נדמה שההתמודדות כרגע מעוררת הרבה רגשות שאולי מכבידים ומשאירים אותך לבד. אולי לשתף מישהו קרוב כמו בן משפחה או אדם שאת סומכת עליו יכול לעזור ולתמוך בתהליך.
בנוסף, אם תרצי, אני מזמינה אתך אלינו לצ'אט האישי והאנונימי של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). אחד המתנדבים יהיה שם להקשיב לכל הרגשות והמחשבות שתבחרי להביא, לתמוך ולנסות לעזור.
שלך,
מתנדבת סה"ר
שואל השאלה:
לא כן אני יודעת קראתי על זה מלא
את האמת שאני בסוג של תהליכי גמילה עם עצמי אני עובדת על זה ואני יודעת שאני אצליח
פשוט היה לע חשוב להגיד שלא מדברים על העניין הזה מספיק
לא כן אני יודעת קראתי על זה מלא
את האמת שאני בסוג של תהליכי גמילה עם עצמי אני עובדת על זה ואני יודעת שאני אצליח
פשוט היה לע חשוב להגיד שלא מדברים על העניין הזה מספיק