תקשיבו נפרדתי מחבר שלי אבל ממש צריכה עצה שתגידו לי אם זה בסדר

עכשיו, אני יודעת שזה הכל תלוי בהרגשה שלי אבל עדיין אסביר ובבקשה תנסו לעזור .

אני והוא היינו שנה וחודשיים בערך ביחד,
מדברים כל יום כל היום כל שנייה באמת באמת.
לפעמים זה הרגיש קצת חונק בקטע שהייתי צריכה "לשקר" שאני "הולכת לעזור לאמא שלי" כדי לקחת קצת זמן לעצמי אחרת הוא היה מתבאס שאני מבזבזת כביכול זמן שלנו לדבר ומעדיפה לעשות משהו אחר.

הוא פגע נפגע ממני בכך שאמר שאני יותר מדי חברותית עם בנים ומתנהגת בצורה לא לגיטימית, אז ניסיתי להשתנות ובסופו של דבר ניתקתי קשר עם אותם החברים המשותפים שלנו שזה היה קשור גם אליהם.

הוא בריבים הרבה היה מדבר לא יפה, מקלל או סתם מזלזל ואומר דברים לא קשורים בלי סיבה אבל זה כי הוא היה פגוע ולא ידע איך לבטא את עצמו אבל בכל זאת הוא המשיך והמשיך למרות שהבטיח שהוא יעבוד על עצמו ואז הוא אמר שלא נתתי לו זמן למרות שנתתי המון זמ והזדמנויות.

הוא היה הופך הכל עליי ואני יודעת שהוא פגע בי ממש בצורה נוראית והפך טראומה שלי לשלו ועליי והרגשות שלי אליו ירדו אבל עכשיו כל מה שאני מרגישה זה כאב וגעגוע.

אנחנו בני 16 ו17.

מה אתם חושבים? לתת לו הזדמנות לעבוד על עצמו או שטוב שנפרדנו?

אנחנו היינו רבים כל הזמן וביקשתי הפסקה אבל זה לא עבד כי הוא היה שולח הודעות ומתחיל ריבים ואוף אני יודעת שזה נשמע שאני מלכלכת עליו או אומרת רק רע אבל תנסו לחשוב גם לטוב ולומר פשוט את דעתכם.