אתם מרגישים כמו בשנים של ספרי ההיסטוריה שאנחנו שמחים שלא חיינו בהם?

עכשיו כשאני חושבת על זה?
כן.
אוי ואבוי כן.

לא

וואלה
כן
אבל לפחות אני חושבת על זה שאני לא צריכה ללמוד על החרא הזה בהיסטוריה

לא חשבתי על זה האמת
כשאת אומרת את זה אז כן.
אבל יהיה טוב בסוף

ברור. אנחנו חיים בעידן של שלום הודות הסדר ברטון-וודס, שבלעדיו כנראה כל מי שקורא את ההודעה הזו היה חי תחת אימפריה כלשהי.

אני ממש שמח שאני חי היום ולא בתקופה אחרת.
היום יש לנו עושר כלכלי ורפואי אדיר.
הצניחה בילודה היא אירוע טבעי, ככל שהמצב הכלכלי של הנשים גדל ככה זה מתרחש יותר.
מלחמות יש כל הזמן.
קורונה זה מחלה, תמיד יש מחלות.
התחממות גלובלית זה לא סכנה מהותית לקיום המין האנושי.
אז אני ממש לא פוחד מהעתיד.
אנחנו פשוט בתקופה כל כך טובה שכל מה שהוא טיפה יותר רע נראה לנו נוראי, אבל בעצם אנחנו עדיין במקום הרבה יותר טוב ממה שהיינו לפני 100 שנים.

זה היה די מובן מאליו אם להיות כנה

במאה ה-20 קרו כל כך הרבה דברים אתם מצפים שבמאה ה-21 שהכל מאיץ מבחינה טכנולוגית ומשברים כמו התחממות גלובלית, מחסור מתקרב במשאבים, עליית סין ועוד לא יקרה המון?